עריכת הדף "שאר ישוב כהן" (פסקה)

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:הרבי שזר שאר ישוב כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב שאר-ישוב (מימין) בפמליית הפרזידנט זלמן שזר אצל הרבי]]
בתקופת מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]], חתנו, [[הרבי]], נאלץ להסתתר ולעבור למחתרת עד יעבור זעם. באותה תקופה הסתתר הרבי בדירת הרב [[חנוך הענין אטקין]] שהיה הרב של [[לוגא]] שם שהה הרבי תקופה ארוכה. בתו של הרב אטקין נישאה עם הרב הנזיר והיא אמו של הרב שאר-ישוב.

ב[[יחידות]] שהייתה לו אצל הרבי, הרבי הזכיר לו את העניין ואמר לו שלסביו הייתה מעלה. והיא שהיה עני והבולשת לא חיפשו אחריו וכך היה ניתן להסתתר בביתו.

על היחידות כתב הרב שאר-ישוב עצמו את גרסתו כך:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ידידות מיוחדת נקשרה בין בית אבי מורי זצ"ל ובין רבם של ישראל כ"ק האדמו"ר מליובאביטש שליט"א שמצא מקלט בימי צעירותו בבית סבי הצדיק הרב ר' העניך אטקין זצ"ל רבה של לוגה שליד לנינגרד, שהתחבא בביתו מחמת המציק אחרי המהפכה הבולשביסטית. בזכות אבות זו זכיתי להתקבל כמה פעמים ע"י האדמו"ר שליט"א לשיחות יחידות שנתמשכו שעה ארוכה. באחת מן היחידות הללו עלה נושא הצמחונות לבירור, ואז אמר כ"ק האדמו"ר שליט"א בערך בדברים הבאים: "מילא אתכם אני מבין ואין עליכם קושיא, מעשה אבותיכם בידכם, אבל על אביכם הצדיק והקדוש תמיהני כיצד הוא פוטר עצמו מעבודת הקודש של העלאת הניצוצות?"

ברגע זה זכיתי להארה מיוחדת להגן על דרך הקודש של אבא מארי זצ"ל (שאז עוד היה בחיים חיותו), שעלה בדעתי מיד, ושאלתי עם כל הכבוד את כ"ק האדמו"ר האם יש כאן הספר "שדי חמד?" נעניתי מיד במאור פנים: "בוודאי, הרי אנחנו הוצאנו אותו לאור במהדורה מיוחדת".
אחרי שכ"ק האדמו"ר שליט"א בירר לאיזה חלק אני מתכוון, קם בזריזות ממושבו, ניגש ממקומו אל ארון הספרים, והוציא את הכרך הכולל את הערך "אכילת בשר" ומסרו בידי. דפדפתי ומצאתי את הדברים הבאים ב"שדי חמד", מערכת אכילה, מה שכתב בעניין זה משם כמה גדולים שהתירו אכילת בשר בזמן הזה בדיעבד, ואחרי זה כתב: "אבל אשרי מי שיוכל למנוע עצמו, ובייחוד מ"ש הרב אות היא לעולם, עמוד ס"ו, והדברים הבאים מתלמידי האר"י הקדוש: מזה למדנו סעד וסמך לחד מינן מומחה ופקיע וכו', שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל, וכבר כתבו בשם הרב האר"י: אשרי מי שאפשר לו לפרוש כל השבוע מבשר ויין, ובשבת וכו' הרי הוא רשות ולא חובה שהרי אמרו עשה שבתך חול וכו', וכ"כ הדרכי משה ביו"ד סי' אש"ם. ובראשית חכמה... האריך שלא לאכול שום בעל חי, ובשבילי מוסר ד' קצ"ב כתב שלא הותר בשר אלא לצדיק גמור וכו', ועם עם כל זה משנת חסידים היא, וחלילה לאסור לכל אדם אכילת בשר, מ"מ למדנו כי נכון הדבר למי שיוכל לסגף עצמו, חסין קדוש יאמר לו. וע"ע בכרם שלמה על יו"ד סימן א' שהאריך להביא שאין חוב לאדם לאכול בשר ויין אפילו בשבת ויו"ט".... [עיין במקור במכתב הרב שאר-ישוב, שם מובאים הדברים משדי חמד בהרחבה]. כ"ק האדמו"ר שליט"א עיין בדברים הנ"ל וחיוך של נהרה נשתפך על פניו, ופנה אליי ואמר: "נצחוני בני".

- [הערת הרב שאר-ישוב:] שהרי כל עיקר העניין נתייסד על פי רבותינו בעלי הקבלה, והם עצמם, אבות העולם, שיבחו את הנמנעים מכך. השיחה נסתיימה בדברי ברכה מיוחדים שנתבקשתי למסור לכ"ק אאמו"ר זצ"ל מן יבלחט"א האדמו"ר מליובאביטש שליט"א. אכן דברי השיחה הזו נתפרסמו בקרב אנשי חב"ד וביניהם כמה צמחונים מובהקים שנמנעו מאכילת בשר כמו ידידי ואלוף נעוריי גיבור ישראל הרב החסיד ר' משה סגל זצ"ל שהיה פרוש מכל אכילת דבר מן החי".|מקור= הרב שאר-ישוב במאמר "ההימנעות מאכילת בע"ח - משנת חסידים", שפורסם בספר חייתו ארץ, מאת מנחם סליי, ירושלים תשמ"ח.}}

בצעירותו הגיע הרב שאר-ישוב לשיעור יומי בבית הרב [[שלמה יוסף זוין]] שפתח לו צוהר והטעימו מ[[תורת חסידות חב"ד]].

גם לאחר שהתירו לו את נזירותו הרב שאר-ישוב נמנע מאכילת [[בשר]] ונהג ב[[צמחונות]]. ב[[יחידות]] שהייתה לו אצל הרבי בשנת [[תשכ"ג]]{{הערה|פורסמה ב'ספר היחידות', גליצנשטיין, עמ' 235. וראה הנוסח המדויק יותר שבשיחות קודש תשכ"ג, הוספות, עמ' 402, ושם שהרבי קם ממקומו והביא את ה"שדי חמד" וכו' ואח"כ אמר: זה רק בשביל יחידי סגולה. עיי"ש.}}, אמר לו הרבי:

צמחונות איננה לא על פי [[חסידות]] ולא על פי [[קבלה]], כי על ידי זה חסר ב[[עבודת הבירורים|בירורים]], שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'[[שדי חמד]]' שלא להלעיג על הצמחונים (=שם, במערכת אכילה כותב בשדי חמד על אחד מתלמידי ה[[אריז"ל]] "שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו") הרי זה (=פרישות זו) רק ליחידי סגולה!

במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ה]] ניגש אל הרבי ושאל מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד אב – של אביו הרב דוד הכהן, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש עניין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א" {{הערה|התקשרות גליון א'ש, י"ח בסיוון תשע"ט, עמ' 9. עיי"ש עוד.}}.

הרב שאר-ישוב היה איש הקשר בין הרבי לבין הרב הנזיר. והרבי מסר דרכו פרישת שלום לאביו כמה וכמה פעמים.

לפני פטירת [[הרב הנזיר]], הוא ציווה לבני ביתו שאם יהיה להם התלבטות רוחנית וכדומה, שיפנו לרבי מליובאוויטש. הרב שאר-ישוב הזכיר את הדבר לפני הרבי ב[[יחידות]], בתקופה שלאחר פטירת אביו.

מתוקף תפקידו כנשיא מכון הרי פישל, הרבי כתב לו על כך שבאותה תקופה משרד המשפטים הקים ועדה של משפטנים שהוטל עליהם "להציע סדרת חוקים אשר תחליף את החוק האזרחי, בשטח דיני חוזים, מקח וממכר, שכירות וכדומה, הקיימים כעת באה"ק ת"ו משרידי המשטרים הקודמים…". הרבי הציע שאנשי 'מכון משפט התורה' העוסקים ממילא בתחום, יוציאו מתוך [[חושן משפט]] את דיני התורה וה[[הלכה]], ויציעו זאת כחלופה של הממשלה לאותם חוקים בריטיים שדינם היה לעבור מן העולם.

למכון שבראשותו של הרב שאר-ישוב, קמו בשלב מסוים מתנגדים בין [[ראש ישיבה|ראשי הישיבות]] באותה תקופה, הרבי שעודד ותמך במכון ובפעולותיו דן בעניין הילדות ארוכה עם הרב שאר-ישוב שאת רשימה העלה על הכתב: "ד' אדר תשל"ב.. אצל האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א הייתי לשיחה ממושכת ולבבית מאז רק ביום ראשון זה – הוא בכל ליבו ודעתו הרחבה תומך בנו.

"דיבר הרבה על הצורך להציל את העולם היהודי על ידי הכשרת רבנים אמיתיים ומוכשרים והביע את תקוותו שגם ראשי הישיבות שהתנגדו לנו, ישמחו לשלוח אלינו את תלמידיהם. שהרי הם מתנגדים ללמד הוראה ורבנות בישיבותיהם, ואנו למעשה רק כולל המקבל יוצאי הישיבות. ולמה יתנגדו?

"אחרי שהסברתי לו כל פרטי העניין, הציע שנשנה את שם המוסד כגון במקום "מדרשה" ל"ישיבה גבוהה לתורה" או "מתיבתא" "בית מדרש" וכדומה. למעשה נפרדנו בשל השעה המאוחרת, והבטיח לחשוב על השם.

כמובן הבטיח שאם אודיע לו שהמוסד שלנו הסכים לשינוי זה (בלי שום שינוי במטרת המוסד וכו' ואף לא וועדות ושינויים בתכנית הלימודים) הוא יודיע לאנ"ש בארץ עמדתו ושיפעלו למעננו ולמען השלום. "עזבתי את הפגישה מלא שמחה".

בהמשך מוסיף הרב שאר-ישוב ומספר: "אמש חלה התפתחות. [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חדקוב]] נאמנו של הרבי טלפן לביתי ומסר שהיות והרבי קיבל ידיעות שהמתנגדים החליטו להמשיך במלחמה עמנו (וזאת בניגוד לרושם שהיה לו, שגם הם מבקשים מוצא של כבוד) וזאת .. שיחתנו בליל יום שני, הרי שכל ההצעה שהציע בדבר שינוי השם נופלת ואין לה מקום.

"שאלתי: ובכן מה הצעתו? לזאת לא היה בידי הרב חדקוב תשובה. ביקשתיו לשאול מה עצתו ומה דעתו של הרבי לאור מצב חדש זה. ועל כך אני מצפה לתשובה עוד היום בערב בעז"ה. בערב אתקשר בעז"ה עם האדמו"ר".

הפגישה עם הרבי הותירה בו רושם בל יימחה, ומאז קבע לעצמו חוק להשתדל להיכנס אל הרבי בכל פעם בה הגיע ל[[ניו יורק]]. בין אותם פעמים זכה גם לשליחויות שונות שעברו דרכו, כמו המסר לחג ה[[חנוכה]] שפורסם על ידי [[צא"ח]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תשל"א]] תחת הכותרת "דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א שביקש מהרב שאר-ישוב כהן למוסרם לחסידי חב"ד באה"ק".

מספר שבועות מאוחר יותר כותב הרב למזכירו "ממש קשה לתאר.. תיאור קצר על השבוע האחרון פגישה עם הרבי מליובאוויטש שנמשכה שלוש שעות וחצי, מ–10:00 עד 1:30 אחה"צ – נידונו כל השאלות האקטואליות והרוחניות המוסריות בעולמנו הגדול ובעולמנו הקטן. אגב, הרבי קיבלני בשעות שאינו מקבל אדם בימי החנוכה, והרגשתי ידידות נפלאה מצדו, ממש כדבר איש אל אחיו או אל רעהו".

את ביקורו אצל הרבי יחד עם מר [[שז"ר]], היה הרב שאר-ישוב מרבה לתאר בראיונות עמו כאשר נתבקש לספר על קשריו עם הרבי. היה זה בעת הביקור המפורסם ב[[פורים]] [[תשל"א]], כאשר הרב שאר-ישוב הצטרף לפמלייתו של שז"ר. בהגיעם ל–[[770]], שאל שז"ר את הרבי "איר קענט דעם יונגערמאן?" (המכירים אתם את האברך הזה?) כשהוא מצביע לכיוונו של הרב שאר-ישוב. הרבי הסתכל עליו והשיב "וואס הייסט? מיר זיינען אלטע גוטע פריינד" (מה זאת אומרת? הרי אנחנו ידידים וותיקים וטובים).

גם בשנים שלאחר מכן, הרבה להתייעץ עם הרבי. למשל בשנת [[תשמ"ג]], הוא פונה במכתב אל הרבי: "לכבוד רב האי גאון רבן של כל בני הגולה מאיר עיני חכמים בהוראותיו לאמיתה של תורה כקש"ת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ניו יורק.

רומעכ"ק האדמו"ר שליט"א הנני לפנות למע"כ הדר"ג ולבקשו להשיבני חוות דעתו הגדולה דעת תורה…"

אל מסכת הקירובים שזכה במהלך השנים נוספו קירובים מיוחדים בעת [[חלוקת הדולרים]] כשהרבי מקבלו במאור פנים ומשוחח עמו בארוכה בנושאים שונים.

הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] שהיה אחראי על מערכת [[הערות התמימים]], מספר שבאחד הקבצים העיר מאן דהו על נושא מסויים. באותו שבוע ביקר הרב שאר-ישוב אצל הרבי. כשהגיע אותו קובץ לרבי, כתב הרבי ליד הערה זו "בארוכה בשיחת הרב שאר-ישוב הכהן".

בהקדמתו של הרב שאר-ישוב הכהן לחומש "רש"י השלם" {{הערה|חלק א, עמ' 18}}, שיצא לאור בהוצאת מכון אריאל, והרב שאר-ישוב היה עורכו הראשי, כותב: "נציין כי בעבודתנו זו זכינו לעידוד רב מאת כ"ק האדמו"ר מלובאביטש, הרב מנחם מנדל שניאוראסאן שליט"א, ששיחותיו על פירוש רש"י מהוות אבן יסוד בלימוד דברי רבנו רש"י, "ראש בני ישראל"".