עריכת הדף "ריקוד חסידי" (פסקה)

==זמני הריקוד==
[[קובץ:מחול היחידות.jpg|ממוזער|'מחול היחידות' במכחולו של הצייר החסידי [[זלמן קליינמן]]]]
הריקוד החסידי יפה כוחו בכל עת ובכל זמן, אך ישנם זמנים מיוחדים המוקדשים לריקודי שמחה חסידיים, המרוממים את הנפש.

===שמחת בית השואבה===
{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}}
החל משנת [[תשמ"א]], [[תקנות הרבי|תיקן הרבי]] שבכל יום בחג הסוכות יקיימו ריקודי שמחה ברחובה של עיר וברוב עם, והתבטא שריקודים אלו קשורים עם הריקודים ל[[קבלת פני משיח]].

הרבי דורש להוסיף בכל לילה בשמחה על היום שלפניו הן בכמות הזמן והן באיכות הריקודים ובכמות הרוקדים, וכן לקיים ריקודים אלו במקומות נוספים יחד עם פרסום ההודעה שהנה זה משיח בא.

===[[שמחת תורה]]===
[[אדמו"ר הריי"צ]] הזהיר את החסידים בשם אביו: {{ציטוטון|את הארבעים ושמונה שעות של שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] צריך לייקר, בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות עם דליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזה - על ידי הריקודים}}{{הערה|ספר המנהגים, שמיני עצרת}}.

בשיחותיו של הרבי מבואר במקומות רבים שהריקודים ב[[שמחת תורה]] הם דוקא עם [[ספר תורה]] מכוסה, וההדגשה היא על ריקודים ברגליים דווקא, היות והשמחה של שמחת תורה אינה על לימוד התורה, אלא שמחה על עצם נתינת התורה, ובזה כולם שווים.

===מחול ה[[יחידות]]===
בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ב[[יחידות]] הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ל[[יחידות]], חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה".

בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/340.htm מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון].}}.

===[[התוועדות חסידית]]===
[[קובץ:דוד שלום פייפ.jpg|ממוזער|הרב [[דוד שלום פייפ]] בריקוד חסידי]]
בימי קדם היה נהוג ריקוד מיוחד שהתקיים בסיומה של כל [[התוועדות]], שהחסידים היו מורידים את החליפות שלהם, ויוצאים בריקוד בחולצות בלבד{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/13/147.htm שיחת שושן פורים תשי"ד] ו[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/17/18/156.htm שיחת שבת פרשת עקב תשט"ז].}}.

===[[סעודת משיח]]===
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג{{הערה|שיחת אחרון של פסח [[תרצ"ה]] בסופה (ספר המאמרים [[תשי"א]] ע' 247).}} שב[[סעודת משיח]] בחג [[שביעי של פסח|אחרון של פסח]] ירקדו ריקוד מיוחד שיקרא בשם {{ציטוטון|משיח'ס טאנץ}}, והרבי ביאר שיש בכך שני פירושים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/157.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנז].}}, פירוש ראשון שריקוד זה הוא ריקוד שהחסידים רוקדים כהכנה לביאת משיח, ופירוש שני שזהו ריקוד עם משיח עצמו, שגם מלך המשיח משתתף בריקוד זה, והרבי הוסיף שהפירוש השני הוא הפירוש העיקרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/15/158.htm שיחת אחרון של פסח תשי"ב, תורתם מנחם עמוד קנח].}}!

בנוסף, בליובאוויטש היה נהוג לקיים מעמד מיוחד של ריקוד חסידי באחרון של פסח, והיו מוכרים את הזכות להשתתף בריקוד כשהכסף שנאסף נתרם לטובת אחד המוסדות החב"דיים, ביניהם [[קופת בחורים]] שסייעה כספית לבחורים מעוטי יכולת שלמדו בישיבה.