עריכת הדף "רי"ף" (פסקה)

== גדולי ישראל על הרי"ף ==
גדולי ישראל התבטאו בהערצה על הרי"ף וחיבוריו.
ה[[רמב"ם]] כתב: {{ציטוטון|...ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים...}}{{הערה|בהקדמתו למשניות}}.

ר"י הזקן בעל ה[[תוספות]] כתב: {{ציטוטון|ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שה[[שכינה]] הייתה שרויה עליו}}{{הערה|רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".}}

אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב: {{ציטוטון|...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}.

ה[[רמב"ן]] מכנהו תדיר בכינוי {{ציטוטון|רבינו הגדול}} ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין. ה[[ראב"ד]] כתב: {{ציטוטון|הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל}}. [[המאירי]] קורא לו תמיד {{ציטוטון|גדולי הפוסקים}}.

ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי {{ציטוטון|הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}.
 
ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת [[חלום]] בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאונים או כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוטון|ואת בריתי אקים את יצחק}}.

בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד ובהערכה יוצאים מגדר הרגיל. כינוהו "הגאון רבינו יצחק" או בקיצור "הגאון", אז התפרש הדבר שהם מעניקים לו תואר גאון כפי שהיה ל[[גאונים|גאוני בבל]] בשעתם.