עריכת הדף "קידוש החודש" (פסקה)

==כללים בחישוב==
קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של ה[[צדוקים]] להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות.

ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש בספר [[משנה תורה לרמב"ם|היד החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחישובים אסטרונומיים.

===לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח===
אחד הכללים הידועים והבסיסים הוא "לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח", דהיינו - היום הראשון של [[פסח]] לא יכול לחול בימים ב' ד' ו' וכן היום הראשון של [[ראש השנה]] לא יכול לחול בימים א' ד' ו'.

הטעם לכלל זה הוא כי אם יחול היום הראשון של ראש השנה ביום ראשון אז הושענא רבה יחול בשבת ולא יהיה אפשר לקיים את תקנת הסופרים של חביטת ערבות, ואם היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי או ביום שישי אז [[יום הכיפורים]] יחול ביום שישי או ביום ראשון ואז יהיה יומיים שאסורים במלאכה עם קדושה של [[שבת]] ואם יהודי ימות רח"ל לא יהיה אפשר לקבור אותו. (הטעם של לא בד"ו פסח זה כי אם יחול היום הראשון של פסח ביום שני אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי, ואם היום הראשון של פסח יחול ביום רביעי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום שישי ואם היום הראשון של פסח יחול ביום שישי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום ראשון)

ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' (דינים קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}.