עריכת הדף "קו וחוט" (פסקה)

==שרשו בצמצום בבחינת מרובע==
בחסידות מבואר כי ישנם שני מיני צמצומים. הצמצום הידוע שממנו תחילת הויית העולמות והמוזכר ב[[עץ חיים]], והנקרא שם "[[צמצום הראשון]]", וה[[צמצום בבחינת מרובע]] שהוא שורש נעלם לעולמות, ונקרא בעמק המלך בכינוי רשימו לרוב העלמו . צמצום זה לא רצה רבי [[חיים ויטאל]] לעסוק בו, מחשש שמא יגשמו את הענין, אך בחסידות, בפרט בתורת [[המגיד ממעזריטש]] ובתורת חסידות חב"ד, עסקו בעולם זה בהרחבה.

הרבי מבאר, כי בעוד שהצמצום שבעץ חיים היה בבחינת [[עיגול]] ובבחינת [[נקודה]], הרומז על העלם גמור הסתום כנקודה שאין בה צורה, אנו מוצאים כי קיים שלב נוסף של קו שמורה על תחילת של מדידה באורך ורוחב ועל גילוי, ולמרות זאת הקו אינו גילוי גמור אלא רק שורש של גילוי, כלומר הקו הוא תחילת המציאות של גילוי, הקו הוא הכוח של התפשטות מלמעלה למטה, אבל עדיין אין בו התפשטות בפועל מלמעלה למטה.

שורש הקו הזה הוא מאור אין סוף שלפני הצמצום, שבו היה ענין של צמצום בבחינת מרובע, כלומר שעוד לפני שהיה צמצום גמור שבו נעלם אור אין סוף, שיער כביכול ה[[אין סוף]] ב[[עצמות]]ו, את התענוג האלוקי שעתיד להתגלות בעולמות, וכפי התענוג הזה הכין כביכול הקב"ה את הצמצום כפי שעתיד להיות באופן שיתגלה לאחר מכן האור אין סוף על ידי עבודת הצדיקים כתוצאה מהארת כל ה[[פרצופים]] שב[[עולם האצילות]].

כח זה הוא מגביל ומגלה כאחד: מצד אחד יש בו גילוי של כל עבודת הצדיקים שלאחר הצמצום, שכן צמצום זה הוא כביכול בעצמותו, במקום שעדיין אין שם הסתר. ומכל מקום הוא שורש הסתר וצמצום, אשר צמצום זה בא לידי גילוי על ידי ה[[רשימו]], שהוא כעין המשכה מהאור אין סוף שלפני הצמצום, הוא המגביל את האורך והרוחב של העולמות כלומר שהאור שבעולמות יהיה מותאם בשיעור באופן שיוכל להתגלות האור אין סוף בעולמות ולא יהיו האורות מרובים מה[[כלים]]. לעומת זאת הקו שברשימו הוא הכח של הגילוי המאחד את הכל כמו שהיה האור אין סוף לפני הצמצום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/120b תורה אור שער היחוד קכא, א]}}. החילוק בין צמצום זה לצמצום השני שבע"ח, הוא שבצמצום זה הגילוי בפועל וההסתר בכוח בלבד, לעומת הצמצום השני שעיקר מציאותו בפועל הוא ההסתר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=415 תשמ"ה חלק ב']}}.

בעוד שלאחר הקו העשרת הספירות הם מציאויות של אורות נפרדות זו מזו (גם אם בעולם העקודים הם בבחינת אור בכלי אחד), הרי שלפני הקו - בצמצום זה שבבחינת מרובע - העשר ספירות הם בבחינת [[עשר ספירות הגנוזות|גנוזות]] ומיוחדות בתכלית היחוד{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}}.