עריכת הדף "קדושת החיים" (פסקה)

== תופעת האובדנות בעולם ==
במחקר החברתי המודרני מתוארת האובדנות כתופעה הקיימת בחברות רבות, הנובעת בדרך כלל משילוב של גורמים נפשיים, חברתיים וסביבתיים.

מחקרים מצביעים על כך שרוב המקרים קשורים למצבי מצוקה נפשית, בדידות או משברים אישיים. בשל כך מדגישים אנשי מקצוע את החשיבות של תמיכה חברתית, טיפול נפשי וסיוע קהילתי.

ההערכות מדווחות על כ-800,000 מקרים של התאבדות ברחבי העולם{{הערה|מספר זה הוא כ5% בלבד ממספר האנשים שמנסים להתאבד.}}, ומספר זה גבוה יותר ממקרי המוות הנגרמים ממלחמות ומקרי רצח.

בין גורמים הסיכון העיקריים הם הפרעות נפשיות, התעללות משפחתית, אובדן של אדם קרוב, בדידות, הפרעות גופניות, קשיים כספיים, וסיבוכים פליליים.

מהצד השני, גורמים מגוננים הנחשבים כבעלי השפעה חיובית על ירידת הסיכון למקרי התאבדות הם אמונה דתית, השתייכות לקהילה קרובה ותומכת, אופטימיות ודימוי עצמי חיובי.

בין הסימנים שיכולים להעיד על נטיה לאובדנות, הוא שינוי קיצוני בהרגלים הכולל עצבות כרונית, מראה דיכאוני או עצבני, איטיות בהליכה ובדיבור, ודיבור חלש ושקט, ירידה בתפקוד הכולל שינה מרובה, ירידה בתיאבון, אי הקפדה על מראה חיצוני, ירידה בכמות הדיבור, הזנחת תחביבים, התבודדות, חוסר התעניינות לגבי המתרחש בסביבה ובחיים, שינוי לרעה ביחס למשפחה הקרובה, נטייה לבכי, לכעס ולצעקות לעיתים קרובות, דיבור מרובה על מוות, עליה בדיבורים הכוללים חוסר ערך עצמי ותחושת אשם, חלוקת הרכוש האישי באופן מופרז כמתנות לאחרים, ופגיעה עצמית פיזית בגוף.

===בחוק הישראלי===
המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו מאסר עד עשרים שנים.

כאשר אדם סובל מייסורים קשים וממחלה סופנית מקובל שלא לכפות עליו טיפול שיאריך את חייו, אך חל איסור לסייע לו בדרך אקטיבית למות. מדינות המאפשרות 'המתת חסד' מותקפות בחריפות מתוך הבנה שמעשים אלו מובילות למדרון חלקלק שסופו בזילות מוחלט של ערך החיים וברצח שרירותי.