עריכת הדף "פרסום גאולה ומשיח" (פסקה)

===בדורנו אנו===
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנשר שפרסם הרב [[אברהם פריז]] בשנת [[תשכ"ה]] על [[הרבי כמלך המשיח]]]]
כבר במאמר הראשון בו קיבל על עצמו הרבי את הנשיאות הבהיר הרבי שתפקיד דורנו - דור השביעי, וממילא זה תפקידו של נשיא הדור, להמשיך את השכינה למטה בארץ - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכך לאורך כל השנים תפס נושא הגאולה וביאת המשיח בקרוב ממש מקום חשוב בשיחותיו של הרבי, יותר ממה שהיה מקובל אז בחוגים אחרים. שיחות הקודש ורעיונות אלו שנשמעו מפי הרבי פורסמו לציבור הרחב ע"י החסידים וחסידות חב"ד זוהתה יותר ויותר עם נושא המשיח. 

אמנם לא ידוע על פרסום ותעמולה מיוחדים, בצורה יוצאת מגדר הרגיל, שנערכו בנושא זה בשנים המוקדמות. בעת שהרב [[אברהם יצחק שם-טוב]] שהציע בהמשך להתעוררות הרבי להקדיש את שנת [[תשל"ו]] כ"שנת החינוך" להעניק למבצע שם בראשי התיבות: '''מ'''בצע '''ש'''נת '''י'''לד '''י'''הודי '''ח'''ינוך', הרבי שלל זאת וכתב: "ראשי תיבות זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה - היפך המטרה לגמרי".

התעוררות ותעמולה גדולה בנושא המשיח הייתה לקראת [[י' שבט תש"ל]]. בהתוועדות ש"פ וארא תש"ל הרבי הודיע שב[[י' שבט]] ייערך סיום ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] והורה שגם עתה, כמו  בעת התחלת כתיבת הספר, יתאפשר לכולם להשתתף בסיום הכתיבה באמצעות רכישת אות. אנ"ש, במיוחד ב[[ארץ הקודש]], יצאו במבצע המוני שכל עמך בית ישראל ירכשו אותיות בספר המיוחד תוך הפצת המסר על בוא המשיח בקרוב ממש. הדבר פורסם בעיתונים שונים, ולדוגמא בהשתדלות הרב [[ליפא קורצוויל]] והרב [[משה סלונים]] שניגשו למערכת העיתון [[ידיעות אחרונות]] ודיברו שעה ארוכה עם העורך הראשי על תוכן ומהות סיום ספר זה, הוקדש בעיתון שלמחרת עמוד שלם על נושא המשיח{{הערה|מפי הרב קורצוויל - גליון 770 בית משיח מס' 4}}.

בשנות המ"מים, עם ייסוד ארגון [[צבאות ה']], הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא "[[ווי וונט משיח נאו]]". באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך [[עד מתי|לתבוע מהקב"ה]] את ביאת המשיח תיכף ומיד ועל האמונה והציפייה הגדולים ההנדרשים. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן ש[[חסיד חב"ד]] לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשד"מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): {{ציטוטון|ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל"חסיד חב"ד", ושואל אותו: מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים "משיח נאו".. '''מתבלבל''' אותו "חב"דניק" למשמע "שאלה" זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר '''פעמים רבות כל כך''' אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע "שאלה" כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך '''שלושים ושלש השנים''' שמדברים אודות ענין זה?!...}}.}}.

בשיחת [[ז' חשוון]] [[תשמ"ו]]{{הערה|התוועדויות חלק א' ע' 537.}} דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי ה[[חיד"א]] וה[[רד"ק]] על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ"ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], יצא הרבי בקריאה: "יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו"ח אדמו"ר '''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''". הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.}}.