עריכת הדף "פסח גלגל" (פסקה)

==הבאת העומר==
לאחר שהפסוק מתאר את עשיית הפסח, הוא ממשיך ואומר:
{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:
:וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא:}}
בגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין]] לז, א ואילך.}} ישנו דיון האם בני ישראל הביאו את העומר מיד בכניסה לארץ, או שהחלו רק לאחר ירושה וישיבה. ומסכמת הגמרא, שלפי [[רבי אליעזר]] שהחדש נוהג בכל מקום, מובן שהוא נהג מיד בכניסה. אך לפי תנא קמא שהוא נוהג רק בארץ, מדוע היו צריכים לחכות לט"ז בניסן בכדי לאכול את התבואה החדשה? ומתרצת שלא היה צורך, כיוון שהיה להם את המן שפסק לירד ב[[ז' אדר]] ונשאר להם למשך 40 יום, עד ט"ז בניסן.

ישנה קושייה של האבן עזרא שמביא תוספות{{הערה|על אתר ד"ה ממחרת.}} בנוגע לגמרא זו: הפסוק אומר שבני ישראל יצאו ממצרים "ממחרת הפסח"{{הערה|[[פרשת מסעי]] לג, ג.}}, דהיינו בט"'''ו'''. ולפי זה גם את הפסוק שאצלנו (בספר יהושע) צריך לפרש כך, ולא שהיה זה בט"'''ז'''? [[רבינו תם]] מתרץ שהם אכלו בט"ו מהתבואה הישנה (שהביאו עמהם מעבר הירדן), כיוון שהם הוצרכו לאכול [[מצה|מצות]]. ו"קלוי" שהוא מהחדש, הם אכלו רק למחרת - בט"ז, שגם הוא נקרא "עצם היום הזה"{{הערה|[[פרשת אמור]] כג, יד.}}; אולם ר"י מפרש שלשון התורה ולשון הנביאים אינן שוות, ולכן, אף שבתורה "מחרת הפסח" הוא ט"ו, אצל יהושע הוא ט"ז. ומה שאמר "(מחרת) הפסח", ביהושע הכוונה היא לאכילת הפסח, ובתורה - לשחיטתו.

בתוספות אחר{{הערה|מסכת [[ראש השנה]] יג, א ד"ה הקריבו.}} מוסברת שיטתו של [[רבינו תם]] (שהמקרא בא לומר שאכלו ישן, אף שמובן בפשטות) - מכיוון שהם חיבבו את המן, הם לא רצו לאכול דבר אחר, ולכן אף שהם אכלו מן הישן, הם לא אכלוהו. ואכילת המצה בליל הסדר אינה כלולה בחשבון זה, כיוון שהם היו "מוכרחים" לאוכלה, אין זה נחשב לאכילה בעניין זה.

בהמשך תוספות מביאים מחלוקת בין אמוראים ב{{קח|תלמוד|ירושלמי}}{{הערה|[[מסכת חלה]] פרק ב הלכה א.}}, ואומרים שהיא אותה המחלוקת כמו בין ר"ת ור"י: 

ר' יונה שאל את ר' ירמיה: האם כאשר בני ישראל נכנסו לארץ ל{{מונחון|קמה|תבואה שלא נקצרה}} היה דין של "[[חדש]]"? החזיר לו ר' ירמיה: מדוע שלא יהיה דין של חדש? ענה ר' יונה: שהוא שואל לא (רק) על לחה, (אלא) גם אם היא יבשה - האם יש איסור בזה? ושאל אותו חזרה, ר' ירמיה: ולדבריך שיש 'חדש' בתבואה של נכרי, אפילו אם ימצא 'חיטים בעליה' גם כן אסור? אם כן איזה [[מצה|מצות]] אכלו בני ישראל ב[[ליל הסדר]]?! לאחר מכן אמר ר' יונה, שמתחרט על שלא ענה לו - שזוהי מצוות עשה (אכילת מצה), והיא דוחה את הלא תעשה (לא לקצור מה'חדש').
וממשיך בירושלמי ומבאר, שלפי ר' יונה, עשה דוחה לא תעשה גם אם הוא לא כתוב לידו בתורה, וזה בסדר; אך לפי ר' יוסי שכן צריך, ממה בני ישראל אכלו מצות? ממה שתגרי אומות העולם היו מוכרים להם.

ומסיים, שכל הסוגיא הזאת היא רק לפי [[רבי ישמעאל]] - שהמצווה של 'חדש' היא רק לאחר 14 השנים של ירושה וישיבה. והקשה ר' בון בר כהנא: והרי נאמר שבני ישראל אכלו "מעבור הארץ ממחרת הפסח", היינו שכן הקריבו את [[קרבן העומר]]? והקשה על כך ר' אלעזר בר יוסי לפני רבי דוסא: כתוב שבני ישראל יצאו ממחרת הפסח, ואילו על פי מה שכתוב כאן חסר יום.