לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
פסוק אישי
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===מנהגים והוראות=== *'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, ושמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה|מתאים לשם 'מנחם'; אגרות קודש חלק ה' אגרת א'רלא, ממשלי ט"ו, ל' (בפסוק נכתב "שמועה טובה" ללא ו', אך בקובץ [[התמים (בית משיח)]] גליון ב' (עמ' 23) פורסם מאמרו של [[הרב יוסף ישעיה ברוין]] התומך באמירת הפסוק כפי שנדפס באגרות קודש).}}}}, ו{{ציטוטון|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. ישנם חסידים שנהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72 (עדות המתייחסת למנהג החסידים ברוסיה, כנראה בטרם נודע להם על מכתב הרבי בנושא).}}. *'''מקום אמירת הפסוקים:''' בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, אך [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו] דחה סברה זו.}}. *'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}. *'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}. *'''בחירת פסוק בעל משמעות חיובית:''' מהוראה פרטית של הרבי ניתן להסיק שכאשר יש אפשרות, כדאי לבחור בפסוק בעל משמעות חיובית{{הערה|כאשר ר' [[צבי רוכוורגר]] נכנס ל[[יחידות]] ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ז]] ושאל את הרבי אם ייתכן שהועבדה שקשה לו בחיים היא בגלל שהפסוק האישי שאומר לאחר 'אלוקי נצור' הוא בעל משמעות שלילית, "צר ומצחוק מצאוני מצוותיך שעשועי", והרבי הוא לו לשאול רב בעניין, ולאחר התייעצות עם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] החליף את הפסוק. [[שבועון בית משיח]] [[י"ח כסלו]] [[תשפ"א]] עמוד 38.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)