עריכת הדף "עשה לך רב" (פסקה)

=="החידוש" של הרבי== 
אלפי שנים לומדים יהודים את [[פרקי אבות]] בשבתות של ימי הקיץ, אך אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו. 

[[קובץ:עשה לך רב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האמרה "עשה לך רב" מכתב יד עתיק של ה[[משניות]]]]
ההוראה "עשה לך רב" מופיעה פעמיים ב[[פרקי אבות]]. פעם אחת מובא "עשה לך רב והסתלק מן הספק{{הערה|פרק א' משנה ט"ז.}}", ופעם נוספת נאמר "עשה לך רב וקנה לך חבר"{{הערה|פרק א' משנה ו'.}}. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד - נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק. 

ישנו סוג נוסף של רב, שהוא בדוגמת 'עשה לך חבר': לפעמים, אין ספיקות בעניין מסויים, והאדם יודע היטב שמעשה מסויים אינו ראוי, אך מתקשים להוציא לפועל את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על ה[[יצר הרע|יצר]]. במקרה כזה, לא פונים לרב העיר, רק רב אישי, הדומה לחבר, יכול לעזור במקרה כזה. אליו אפשר ללכת ולשפוך את הלב, להביאו בסוד ההתלבטות הנפשית, ולקבל כוחות וחיזוק במערכה הרוחנית.

למרות שמדובר בהוראת המשנה, במשך הדורות הדברים לא ירדו לפסים מעשיים, והם נשארו ברובד העיוני-לימודי. אפילו לאחרי התייסדות [[תנועת החסידות]], שבה הונח דגש על חשיבותו של ה[[משפיע]] - הרי באופן כללי מדובר ב[[משפיע]] עדתי - קהילתי, ולא ב[[משפיע]] אישי-פרטי. גם כאשר במשך השנים הפנה הרבי את ה[[תמימים]] למשפיעים - היו אלו הוראות ליחידים, ולא כהוראה גורפת וכללית. החידוש של הרבי הוא, במימוש הדבר; הרבי לקח את הוראת המשנה, והחדיר אותה לחיי היום-יום של אלפי חסידים ומקושרים. 

חידושו של הרבי בתקנה זו, הוא גם בפרטי ההוראה. לדוגמה: הוראת הרבי שכל אחד צריך למסור דו"ח לרב שלו - פרט זה לא מוזכר במשנה, והוא חידוש של הרבי.

הרבי ביאר שתקנה זו שייכת דווקא לזמננו בסוף הגלות שהתגלו ה[[כוחות נעלמים]] של בני אדם, שלכן ישנו מציאות שמתגלים מידות מגונות ביותר שהאדם אינו שם לב אליהם. והתקנה לזה היא "עשה לך רב".{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' פורים. ובחלק ד' [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב תמוז עמוד 2 ואילך}}