עריכת הדף "
ספרד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===היסטוריה מוקדמת=== המסורת על יישוב יהודי ב[[חצי האי האיברי]], מספרת כי כבר בתחילת [[ימי בית ראשון]] התיישבו יהודים בספרד. היהודים בספרד נהגו להראות את קברו של [[אדנירם]], גובה ה[[מס]] של [[שלמה המלך]] שלפי האגדה נהרג בספרד, בעיר סגונט{{מקור|סיבה=העם רגם את אדנירם באבנים והוא מת בארץ (מלכים א, י"ב, י"ח)}}. המסורת מספרת גם כי העיר [[טולדו]], שכינויה הערבי היה "טוליטולא", נבנתה בידי [[גלות בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. [[משפחת אברבנאל]], מהמשפחות המיוחסות והוותיקות בספרד, מיוחסת לשושלת [[דוד המלך]]. על פי מסורת משפחתית, היא הגיעה לספרד עוד קודם [[חורבן בית שני]]. המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי [[רבי אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: {{ציטוטון|"כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת המשי, ואחד מהם שמו היה ברוך, והם נשארו במרידה"}}.<ref>'''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד''', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref> {{ערך מורחב|ערך=[[יהדות ספרד]]}} '''יהדות ספרד''' היא קהילה יהודית, שהתקיימה ב[[חצי האי האיברי]] החל מתקופת [[בית המקדש השני]] - האימפריה הרומית בספרד דרך התקופה המוסלמית ולאחר מכן בממלכה הנוצרית, עד [[גירוש ספרד]] בשנת [[ה'רנ"ב]]([[1492]]). יהדות ספרד הגיעה לשיא תפארתה תחת השלטון המוסלמי. תקופה זו נקראת '''תור הזהב''', והיא מצטיינת בפריחה תרבותית וכלכלית אשר במהלכה היוותה ספרד את המרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של כל יהודי העולם. המוסלמים גם הפקידו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפס רבי [[שמואל הנגיד]] עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף ב[[קורדובה]] והתבסס ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]]. תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[יהודה הלוי]], רבי [[משה אבן עזרא]], רבי שמואל הנגיד, רבי [[מנחם בן סרוק]], רבי ובמיוחד [[הרמב"ם]], שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת. יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו את [[נוסח הספרדים]] ומסורת [[פסיקת הלכה]] דומיננטית.<ref>הגיית [[לשון הקודש]] המכונה "[[הברה ספרדית]]" מקורה עתיק יותר וקודם ליהדות ספרד.</ref> מסורת זו החלה לכל המאוחר עם [[רבנו חננאל]], וידעה שיא בתור הזהב ובימי רבי [[יוסף קארו]], הנמשכת עד ימינו, והשפיעה על יתר התפוצות. בעקבות הגירוש בשנת [[ה'רנ"ב]]-1492 נאלצו היהודים שלא-התנצרו להגר ל[[פורטוגל]] הסמוכה. ממנה הם גורשו לאחר מכן ל[[צפון אפריקה]], ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], ל[[מערב אירופה]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק א}}}}, ליתר [[המזרח התיכון]] ולאיטליה. המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות [[יהודי ארצות האסלאם]], על ה[[מוסתערבים]] ועל ה[[רומניוטים]]. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת אשר בגינה כונו "ספרדים" -וזאת בערך למן [[המאה ה-19]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף