עריכת הדף "סמיכה לרבנות" (פסקה)

== הסמיכה בחב"ד ==

בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה]] להוראה{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום]}}. הרבי הזכיר בהקשר לזה, את העובדה שהרבי הריי"צ קיבל סמיכה עוד לפני חתונה, ופרסם זאת לנו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ayFdNMr-jSfqlb344LoSaPJKf8k9oGeV/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות ח"א תולדות עמ' 53].}}.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת [[תשל"ט]] הורה ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}.

הרבי ציין שמקור השם ''''סמיכה''' לרבנות' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf מיחידות הרבנים הראשיים אייר תשמ"ט, התוועדויות חלק ג' עמוד 127 ואילך], בפניה אל בנו של נציג הרבנות הראשית בארה"ב הרב מרקוס שליווה את הרב אליהו, שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 9.}}.

רבים בחב"ד נוהגים להבחן את מבחן הסמיכה אצל הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מכיוון שהוא בין היחידים שזכה לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

הרבי קיבל [[סמיכה]] מהגאון הרב [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי', ומהרב [[יחיאל יעקב ויינברג]] - מחבר הספר "שרידי אש".

בנוגע לבחורים הלומדים סמיכה לרבנות קודם החתונה, הורה הרבי שגם הם ילמדו על כל פנים כמה שעות מידי יום גם גמרא עם פירוש [[רש"י]] ו[[תוספות]]{{הערה|מכתב הרבי למשפיע הרב [[ניסן נמנוב]]: "שילמדו על כל פנים, איזה שעות ביום גפ"ת". חצי שנה מאוחר יותר הוסיף הרבי ופירט שאם אכן הייעוד של תלמידים אלו הוא הוראה, ויש להם כבר ידיעה יסודית, מספיק לימוד של שעתיים בלבד גמרא, אך אם אחד מ-2 התנאים חסר - יש להוסיף בשעות לימוד הגמרא שיהיו במשך חלק עיקרי משעות היום.}}.

כך גם נהגה [[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה ב-770]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] על פי הוראת הרבי להדריך את התלמידים לדחות את לימודי הסמיכה לגיל מבוגר יותר, רק לאחר שהתלמידים ירכשו ידיעה טובה בלימוד ה[[גמרא]]{{הערה|במכתב למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] כותב הרבי: "היותר קשיש בכיתה שלהם בגיל כ"א, ורובם בני כ' שנה, אם כן מהו החיפזון בלימוד להוראה טרם למדו איזה שנים גפ"ת?". תלמידי ה'[[קבוצה]]' יכלו לגשת לבחינות הסמיכה רק שנה לאחר תום שנת ה'קבוצה' (בתחילת השנה השלישית ללימודם בישיבה ב-770).}}.

===תעודת הסמיכה החב"דית===
בעוד שעל מנת לקבל סמיכה מ[[הרבנות הראשית לישראל]] נדרש לעמוד בבחינה קשה בששה נושאים שונים: שבת, איסור והיתר, אבלות, חופה וקידושין, מקוואות ונידה, הרבנים בחב"ד מעניקים תעודת סמיכה לאחר בחינה על דיני איסור והיתר (הכולל את הנושאים: בשר וחלב, תערובות ומליחה){{הערה|חלק מהרבנים דורשים להיבחן גם על הלכות נוספות, דוגמת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שבוחן גם על הלכות מאכלות עכו"ם ברכות הנהנין וטעות בספר תורה. וישנם מרבני חב"ד שבוחנים אף על הלכות שבת}}, וזאת בהתאם לתשובת הרבי להנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] לגבי שאלתם מה לדרוש מן התלמידים הנבחנים לסמיכה. עם זאת הרבי דורש שתהיה לתלמיד בקיאות כללית רחבה בנושאי התורה וההלכה.

למעוניינים בכך, ניתנת האפשרות לתעודת דיינות עם בחינה על חומר לימודים נרחב יותר.

הבדל נוסף: בבחינות הרבנות אדם נדרש לגלות ידע בנושא בכל השתלשלות הדין החל מדברי הגמרא, ראשונים, טור, בית יוסף, שו"ע, רמ"א ונושאי הכלים, ואילו בחב"ד רבים הרבנים הנותנים סמיכה לאחר שבחנו על שו"ע רמ"א ונושאי כלים בלבד.

הסיבה לדרישות הפחותות בסמיכה החב"דית היא בעקבות רצון הרבי שכל אחד יהיה "רב בביתו"{{הערה|בשיחה הנ"ל ב[[י' שבט]] [[תשי"ב]]}}, וכן בגלל שסומכים על יראת השמים של הנסמך שלא יפסוק בנושאים שאינו בקי בהם בלי ללומדם היטב, או לברר עם רב מנוסה אחר.

===סמיכה מרבותינו נשיאינו===
{{להשלים}}
על החסיד ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]] וכן על החסיד ר' [[דוד צבי חן]] מסופר שהיה אחד משלושת החסידים הבודדים שהוסמכו להוראה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ש"פ ויצא, י"א בכסלו תשמ"ג התוועדויות חלק א' עמ' 543.}}.

במסורת המשפחתית של צאצאי ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי]] מקובל שקיבל סמיכה לרבנות מאחד מרבותינו נשיאינו, אדמו"ר המהר"ש או [[אדמו"ר הרש"ב]].