עריכת הדף "ניגון ע"ד" (פסקה)

===יצירת מופת===
באנציקלופדיה ה[[אנגלית]] 'Judaica'{{הערה|1=מהדורה ראשונה שיצאה לאור ב-1972, כרך 12 ערך מוזיקה. בתרגום מתוך [http://nichoach.blogspot.com/2019/10/blog-post_25.html קיר הניגונים - 'ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה].}} מופיע ניגון זה מתוך ספר הניגונים בליווי סקירה וניתוח של הניגון, בעריכת הד"ר למוזיקולוגיה גב' בתיה בייער:

"... המצפן של סגנונות הניגון החסידי יתואר כאן על פי דוגמא אחת בולטת, אם כי אנונימית, מתוך מסורת חב"ד. ניגון זה משקף את המאמץ האגדי של ה'ניצוץ האלקי' הכבול שבנשמה, לחלץ את עצמו, הרבה מעבר לביטוי רגשי מוגבל או רעיון מחשבתי.

הניגון פותח בעליה הדרגתית מטון הבסיס אל הטון החמישי, שמושג ומתייצב לבסוף במקטע D. פתיח עולה, הוא מהלך אופייני לניגונים רבים, וניתן לפרשו בתור ביטוי להתרוממות במישורים הרוחניים. הפסגה מושגת, בדוגמה זו, רק לאחר מאמצים חוזרים ושכפולים (מקטע A, תיבה שנייה).

מקטע E מציין מצב של התפעלות, באמצעות ה"סולם החסידי" היורד מ'מי' דרך 'רה', 'דו' דייז, 'סי' במול, 'לה' – אל 'סול'. ואמנם, התרוממות רעיונית זו נפוגה, והניגון חוזר לסולם המינורי המקורי שלו, בחזרו על חלק ממקטע B בתוך מקטע K.

"תיבת הגשר" יוצרת את המעבר אל פרק ההתלהבות הפורצת קדימה במקטעים M ו-N, ואחריהם אט אט נרגע, וחוזר חזרה על מקטעים G עד K.

חווייה עמוקה ופנימית ביותר באה לידי ביטוי בניגון מיוחד זה, על ידי השילוב של מאפייני הניגון החסידי יחד עם המשמעת הבלתי מתפשרת של הצורה [/התבנית] המוזיקלית.

יצירות המופת של הניגונים החסידיים הולכות בכיוון זה או דומיו, ומוכיחות את ההנחה אשר שפת הניגון היא מעל לשפת הדיבור ...