עריכת הדף "משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד" (פסקה)

===בשעות הקימה והבוקר===
[[קובץ:Shul.jpg|שמלא|ממוזער|250px|ציור המתאר חסידים שחלקם [[עבודת התפילה|מתפללים בעבודה]] וחלקם האחר עוסקים בהכנות לתפילה הכוללים התבוננות ולימוד]]
ב[[שולחן ערוך]] נכתב כי הדבר הראשון ש[[יהודי]] צריך לעשות  ב[[השכמת הבוקר|קומו משנתו]] הוא להגיד [[מודה אני]] ו[[נטילת ידיים|ליטול את ידיו]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'}}, [[הרבי]] אומר ב[[דבר מלכות תולדות (ב')|שיחת פרשת תולדות תשנ"ב]] כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו [[עצם הנשמה]] המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז [[יחי אדוננו]] עוד-קודם אמירת מודה אני{{הערה|בין הרבנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[זלמן נוטיק]], ועוד}}.

לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך [[ברכות השחר]], זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר [[עלות השחר]], ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את ה[[ציצית]] שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר [[טבילה במקווה]] (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה){{הערה|הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר ש'''לובש''' את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה.

הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות  כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ו'''לפני''' התפילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם! 

רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו [[רבותינו נשיאנו]] שלפני תחילת התפילה יטעמו [[מזונות לפני התפילה|מזונות]]{{הערה|בשולחן ערוך אורח-חיים  סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם  שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב [[אייזיק שווי]] שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה}}, אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר על-כך ש{{ציטוטון|עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה}}{{הערה|ראה ב[https://smslarav.co.il/question/59be91e789abd30001bc9832 אתר סמס לרב]}}. קודם תחילת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא{{הערה|ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו}}. הרבי אומר שקודם [[הנחת תפילין]] צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין ב[[פרק איזהו מקומן]], אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר [[איזהו מקומן]]). בנוסף ללימוד פרק התניא ופרק מ"א קודם תחילת התפילה נוהגים ללמוד את השיעור היומי ב[[תניא]] כפי שמתחלק לימי השנה. לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הריי"צ במאסר]] בשנת [[תרצ"ז]] וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. יש הלומדים את השיעור היומי ב[[חומש]] מיד לאחר סיום התפילה.

סדר הלימוד לאחר תפילת שחרית אצל [[כולל אברכים|אברכי כולל]] ותלמידי ישיבות תומכי תמימים הוא לימוד עיוני ב[[נגלה]], לרוב ב[[גמרא]] האורך כמספר שעות (בישיבות תות"ל לרוב כ-3 שעות וב[[כולל]] הדבר משתנה). אצל [[בעלי בתים]] שלא לומדים ב[[כולל]] ועובדים אין משהו מיוחד בזמנים אלה הנוגעים לסדרי לימוד.