לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
משתמש:אמת ואמונה
" (פסקה)
דף משתמש
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
משתמש זה חסום כרגע. הפעולה האחרונה ביומן החסימות מוצגת להלן:
11:21, 31 באוגוסט 2023
שיע.ק
שיחה
תרומות
חסם את
אמת ואמונה
שיחה
תרומות
עם זמן פקיעה של
זמן בלתי מוגבל
(יצירת חשבונות נחסמה)
(שימוש לרעה בחשבונות מרובים: בובת קש)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=="לא מת"== ידוע ומפורסם הסיפור ש"רב נחמן ורב יצחק הוי יתבי בסעודתא, אמר לי' רב נחמן לרב יצחק לימא מר מילתא, א"ל הכי אמר רבי יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה (כשיוצא הקול נפתח אותו כובע שעל פי הקנה ונכנס בו המאכל ומסתכן. . מאכל ומשתה הולך דרך הושט, בתר דסעיד א"ל הכי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת (אלא חי הוא לעולם), א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא, א"ל מקרא אני דורש שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" אצטט פה קטע מסוף שיחת רבינו על הנושא: "ועל זה ענה לו "מקרא אני דורש כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": כוונת ר' יוחנן ב"יעקב לא מת" אינה למציאותו של יעקב כפי שנראית למצרים, אלא לאמיתית מציאותו (גם של חיי הגוף שלו), שזוהי מציאותו כפי שהיא בתורה, שמצד זה דוקא אינו מוגדר בגדרי טבע הבריאה, "חי הי'". וזהו שאומר "מקרא אני דורש כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", דזה ש"אף הוא בחיים" אינו ענין שנראה לעיני בשר (למצרים), אלא זקוקים ל"מקרא (ובזה גופא) אני דורש".ועפ"ז מובן שאין סתירה בין הענינים ("לא מת", ולאידך מסופר בתורה ד"ספדו ספדנייא כו'"), כי זה ש"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא" הוא לפי ש"נדמה להם שמת", היינו כלפי המצרים, דלפי מה שראו — שלגבם ה"ז ענין אמיתי (ע"פ תורה) — עשו פעולות אלו בגופו של יעקב, כי גם פעולת התומ"צ כפי שהוא בעניני העולם הוא ענין אמיתי מצד גדר התורה.ונמצא, שע"פ תורה תרווייהו איתנהו בי': מצד עצמם אין בני ישראל ומציאות התורה מוגדרים בטבע הבריאה, אבל לאידך, רצה הקב"ה שפעולת קיום התומ"צ למטה תהי' בטבע העולם דוקא. והנה כשם שהוא בנוגע ליעקב אבינו, "ישראל סבא", עד"ז הוא בזרעו, "זרעו בחיים", דגם בהיותם במצרים, ערות הארץ, ועד"ז בכל הגליות, דכל המלכיות נק' ע"ש מצרים, והרי "אתם המעט מכל העמים", והם ככבשה אחת בין שבעים זאבים, וא"כ ה"ז בגדר "שכיח היזיקא", הן בגשמיות, ועוד יותר ברוחניות — הרי מ"מ נאמר עליהם "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים כו'", דגם בהיותם בשבי ובגלות, נשארים חיים, "ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום", אע"פ שע"פ טבע העולם אין מקום לזה, כי טבע העולם אינו שולט עליהם." כאשר נתבונן קצת בסוף הקטע, ואז שוב בהתחלתו נראה דבר מעניין ביותר: חייו האמיתיים של יעקב קשורים ב"זרעו". על-ידי שצאצאיו ממשיכים את דרכו, נמשכים גם חייו שלו. בדרך זו נמשכים לעד חייו של יעקב אבינו גם בעולם הזה הגשמי. ז.א. כאשר אנו, זרעו בחיים - בדרך שבה הורנו הרי אז בוודאי "אף הוא בחיים" (ובעומק יותר - זה שהוא בחיים, בגשמיות זה בגלל שאנו בחיים בגשמיות - חיינו חייו, וחייו חיינו; בגשמיות ממש! ובלשון רבינו: (י' שבט תשכ"ג) "וכאשר תלמידיו ימלאו תפקידם זה, שיהיו "זרעו", עי"ז יהיו הם בחיים, ועי"ז – "אף הוא בחיים"") ונסיים מקטע מדברי רבינו: "ויה"ר שיקוים נוסח המסור ומקודש מדורי דורות בכגון דא, זכותו יגן עלינו, ויהי' זה מגינה ומצלי בעידנא דעסיק ואפילו בעידנא דלא עסיק כיון שנשיאי חב"ד הדורשים בכל ענין פנימיות הם כולם תורה (סוטה כ"א א'), הוראה לכל השייכים אליהם ועי"ז לכלל ישראל.-ולהעיר מתניא פ"ה וקונטרס עה"חי בתחילתו." ויהי' רצון שנעבוד מתוך "עבודה פנימית והתקשרות"
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)