עריכת הדף "משתמש:איקס/שושלת נשכיז" (פסקה)

==אוסטילה==
בנו הגדול של רבי מרדכי היה רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה שבווהלין. נולד בשנת [[תקכ"ג]]. היה חתנו של רבי יהודה מאיר משפיטובקה. נפטר ב[[ח"י אלול [[תק"צ]]. בניו היו:

רבי פנחס חתן רבי אלכסנדר שמואל מהורוחוב. נפטר ב[[י"ג אייר]]. חתנו היה רבי יוסף מראדוויל.
רבי מרדכי. נפטר ב[[ז' אלול]] [[תרל"ז]]. חתנו היה רבי נח מקוידנוב.
רבי ברוך מקונסטנטין. חתנו של רבי פנחס מאוסטרהא. נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרנ"א]].
רבי לוי יצחק מסטפין חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל דב מסטפין. נפטר ב[[י"ד בטבת]] [[תרל"ד]].
חתנו רבי שמואל יחיאל מבוטושאן. חתונתו היא ה[[חתונה]] המפורסמת באוסטילה.
בדור השלישי לשושלת אוסטילה כיהנו:

בנו של רבי פנחס מאוסטילה- רבי שמעון פרלוב מזאוויחוואסט. קרא את שם משפחתו פרלוב כשם משפחת חותנו רבי שלמה חיים מקוידנוב.
בניו של רבי ברוך מקונסטנטין- רבי מרדכי קצנלבוגן מבילירודקא (-[[כ"ו אב]] [[תרנ"ג]]) חתן רבי צבי אריה מפלעשטין ורבי יעקב יוסף קצנלבוגן מקונסטנטין (-[[ט"ז כסלו]]) חתן רבי שמואל מקשיבקא.
בנו יחידו של רבי לוי יצחק מסטפין- רבי מאיר חיים מסטפין.
בדור הרביעי לשושלת כיהנו בני רבי שמעון מזאוויחוואסט:

רבי יעקב אבי חסידות נובומינסק.
רבי מרדכי מזאלחוב (סלחוב). חתן דודו של אביו רבי לוי יצחק מסטפין ובזיווג שני חתן רבי משולם זושא מטלומשט (חתן רבי יעקב ישראל מצ'רקס).
רבי ישראל אהרן פדובה מאופוטשנה. חתנו של רבי מאיר מ[[פשיסחא]]. כיהן ב[[פשיסחא]] ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו ב[[פוגרומים]] בשנת [[תרע"ה]]. חתנו היה רבי יעקב יהודה מבלוינא.
רבי יהושע השיל פדובה מבוליחוב. כיהן גם ברבנות העיר. חתנו של רבי ישראל שמואל מטומשוב. נפטר בשנת [[תרס"ד]]. את מקומו מילא חתנו, אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב.
כמו כן כיהנו:

רבי יוסף דוד מלוצק בנו של רבי מרדכי מבילירודקא וחתנו של רבי אברהם מאוסטרהא. בשנת [[תרפ"ח]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[כ"ח טבת]] [[תרצ"ה]] ונקבר ב[[הר הזיתים]][2].
רבי אהרן מסורוצק בנו של רבי יעקב יוסף מקונסטנטין וחתנו של הרב אפרים פישל [[אב"ד]] אוחאטי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[פולין]] וכיהן בסורוצק, אוטבוצק ו[[ורשה]] שם נפטר ב[[י"ד חשוון]] [[תרפ"ז]].
בדור החמישי כיהנו בני רבי ישראל אהרן מאופטושנה:

רבי יצחק מרדכי נולד ב[[פשיסחא]] בשנת [[תרמ"ד]]. נישא לבתו של הרב מרדכי שפירא. כיהן כרבה של אופטושנה ואחרי פטירת אביו גם כ[[אדמו"ר]]. חיבר ספרים בשם "אילנא דחיי" ו"אור הנר". בשנת [[תש"ב]] כשלקחוהו ה[[נאצים]] למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון ל[[רכבת]], דבר זה העלה את חמתם של ה[[נאצים]] וירו בו, באמו ובילדיו.
רבי יעקב שמעון. נולד בשנת [[תרמ"ה]]. נפטר ב[[גטו]] [[לודז']] ב[[כ"ג]] אדר]] [[תש"א]]. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ל[[לודז']] ואחר ב[[לודז']] בשם האדמו"ר מקאלושיק. היה אוהב ציון ושלח את רוב ילדיו בשנת [[תרפ"ה]] לכפר [[חסידים]]. בנו רבי ישראל אהרן ([[תרע"ו]]-[[תש"ד]]), כיהן כרב בבית הדין באלכסנדרוב. נספה בגטו [[לודז']].
כמו כן כיהן ב[[תל אביב]] רבי אברהם קצנלבוגן[3] ([[תרל"ז]] - [כ' אדר]] [[תש"ג]]) בן רבי יוסף דוד מ[[לוצק]] וחתן רבי מרדכי דב טברסקי מטומשפול[4] (נכדו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס). לאחר פטירתו, עלה לישראל בנו הצעיר ר' ברוך שהיה אסיר ציון יותר מעשר שנים, והתיישב בבית אביו והמשיך לנהל את [[בית המדרש]], לצידם של חסידי [[לוצק]], הרב לוי גרוסמן (מחבר הספר שם ושארית) והרב מרדכי שרייבמן.