עריכת הדף "משה אשכנזי" (פסקה)

==התקשרותו לרבי==
[[קובץ:Dcf2f5cde3751b46ee2bb314e6a121f9_(1).jpg|ממוזער|הרב אשכנזי ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס כ"ח סיוון תשנ"ה]]. לצידו: חתנו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[זמרוני ציק]] (עומד), הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון גרוסמן]]]]
הרב משה אשכנזי היה מקושר גדול לרבי, והדברים ניכרו בכל ימי חייו;

כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. גם בהתוועדות, גם בתפילה וגם בעת השיחות. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]. 

כאשר נודע לו כי [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא]] נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו. 

את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של הרבי יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.

ה[[שידור|שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.

פעם אחת נכח ב[[התוועדות חסידית]] שבה דיבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, ענה לו הרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]".

את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב [[נחמן יוסף טברסקי]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקווא. כאשר סיפרו למחותנו האדמו"ר מרחסטריווקא בשנת [[תשנ"ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]]", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח". 

ב[[ג' תמוז תשנ"ד]] יצא מביתו וכאשתו שאלה אותו לפשר הדבר אמר לה: אני הולך להסביר לאנשים ברחוב שהרבי הוא מלך המשיח. בפועל כנפגש עם האדם הראשון לא הצליח לומר מילה מחמת אופיו הביישיני. כשחזר לביתו התקשר לכל בניו וחתניו ואמר להם: אני רוצה לשמוע שאתה מאמין באמת שהרבי הוא המשיח. גם בהמשך המשיך בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] וזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ואף בכינוסים נוספים שהתקיימו בשנים הבאות. עניין [[בשורת הגאולה]] בער בעצמותיו. הוא נטל חלק באירועים רבים לעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.

הרב אשכנזי אף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנותיו האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו עבור משפחות נצרכות. 

בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו נכדיו. ב[[חודש אלול]] האחרון לחייו, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו.