עריכת הדף "מסכת סוכה" (פסקה)

=== צל הסוכה - דין בגברא או בחפצא ===

אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך:{{ציטוטון|ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}} לכאורה אינו מובן הוספת אדמו"ר הזקן תיבת '''לצל'''{{הערה|"לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}}, למרות שזהו בהתאם להמשך לשונו "צונו לעשות סוכות העשויות לצל" כנ"ל, הרי זה כפל לשון, וגם אם היה כותב רק "לבל יכה בהם שרב ושמש" היה מובן ההמשך לזה ש"צונו לעשות סוכות העשויות לצל".

הרבי מבאר בטוב טעם, כי בכך שאדמו"ר הזקן מוסיף שענני כבוד היו "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" מרמז, שבצל סוכה יש שני דינים: (א) מצד הסכך - על דבר ענני הכבוד שהיו "לצל", (ב) מצד האדם, כמו שענני הכבוד פעלו ל"בל יכה בהם{{הערה|בהאדם.}} שרב ושמש".

בזאת הרבי מבאר את דברי אדמו"ר הזקן בדין צלתה מרובה מחמתה, וז"ל:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אם אין הסכך מרובה מן האויר אלא הן שוין פסולה לפי ש[[השמש|החמה]] הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך ונמצא שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה. אבל אם למטה בקרקעיתה היא חמתה וצלתה שוין כשרה לפי שידוע שלמעלה בסכך האויר הוא מועט מן הסיכוך וצלתה למעלה היא מרובה מחמתה והרי זה סכך גמור}}.

בדבריו, ישנה לכאורה סתירה. מדבריו בדין הראשון יוצא שמצד זה שהצל והחמה שוין היה צריך להיות סוכה כשרה, והטעם שאנו פוסלים את הסוכה, הוא רק משום "שהסוכה למטה בקרקעיתה היא חמתה מרובה מצלתה", ואילו מדבריו בדין השני יוצא להיפך שאם הצל והחמה שוין אין זה מספיק להכשיר הסוכה, וזה שה סוכה כשירה כשהם שווין למטה הוא רק משום "שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה".

בנוסף, לשונו של אדמו"ר הזקן שם ד"אם למטה.. חמתה וצלתה שוין כשרה לפי.. שצלתה למעלה היא מרובה מחמתה, וה"ז סכך גמור" הוא לכאורה אריכות מיותר, ולמה לא מספיק הטעם ש"צלתה למעלה היא מרובה מחמתה"?

על פי הנ"ל הרבי מבאר, ששיעור סכך "למעלה" ושיעור סכך "למטה" הם שני דינים שונים:

1. הדין דצל סוכה כלפי האדם "למטה", הוא בעיקר דין שלילי, היינו פסול אם אצלו חמתה מרובה מצלתה, כיון שאז אינו דומה לענני הכבוד שפעלו "לבל יכה בהם שרב ושמש", אבל אם הם שווין אין כאן פסול;

2. לעומת זאת, הדין בסכך הסוכה הוא ענין חיובי, שסכך הסוכה יהיה "לצל", וזהו דוקא כאשר "צלתו מרובה מחמתו", שאז הוא "סכך גמור", אבל גם כשהם רק שווים אין כאן פסול, אלא שאינו "סכך גמור" - כדיוק ל' אדמו"ר הזקן{{הערה|וזהו החילוק בין שני הדינים: הדין הראשון בא ללמדנו דין שיעור סכך "למטה", שהוא פסול כנ"ל, ולכן הטעם שפוסלים הסוכה כאשר למעלה צלתה וחמתה שווין, הוא לפי "שהסוכה למטה... חמתה מרובה מצלתה" ומשום זה חל על הסוכה שם "פסול"" ; והדין השני בא לחדש לנו את שיעור סכך "למעלה", שזהו דין חיובי, ש"סכך גמור" הוא רק כשצלתו מרובה מחמתו, ולכן, הטעם שסוכה זו(שלמטה הן שווים) היא כשרה הוא רק מפני ש"צלתה למעלה היא מרובה מתמתה וה"ז סכך גמור", מה שאין כן אם גם למעלה היו רק שווין, אינה סוכה כשירה על כל פנים לכתחילה. כיון שאין בה "סכך גמור".}}.