עריכת הדף "מסכתות בני"ך" (פסקה)

====השאלות====
בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר [[ברייתא]] זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות, הוא ענין קיום העולם, ביבמות, שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר, ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום.

ה"ערוך לנר" לא מסתפק בביאור המהרש"א כיון שלביאורו אין קשר בין המסכתות; ולכן הוא מציע קשר תוכני בין ארבעת המסכתות - שכולן עניינן לעשות שלום, אך הם סוגים שונים של שלום: שלום בין [[הקב"ה]] לאדם, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו ובין ה[[גוף]] וה[[נשמה]].

ברכות - בין אדם למקום. יבמות - בין אדם לחבירו (כיון שהיבמה אינה אשתו). נזיר - בין איש לאשתו (שהרי "הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"). וכריתות - בין ה[[נשמה]] לגוף, כיון שאדם העובר עבירה כזו שחייבים עליה כרת, מפריד בין נשמתו לגופו.

אך עדיין קשה (א) מפני מה יש חילוק בעניני השלום של כל מסכת, הרי כולם באותו לשון? (ב) אם הסדר בש"ס הוא ברכות, יבמות, נזיר וכריתות, מפני מה הסדר הוא בני"ך - ברכות, נזיר, יבמות וכריתות?

ועוד, שהרי בסיומי מסכתות אלו כלל אין מדובר בענין של שלום (ברכות מסתיים באמירת "לך בשלום" למת; ביבמות, בדיני אשת איש שהם כדיני נפשות; בנזיר, גודל ענית אמן יותר מגיבור המנצח במלחמה; בכריתות, גבי המעשה שמלכא ומלכתא היו יושבים בסעודה והתווכחו מה יותר טוב, כבש או עז, עד שהכהן הגדול אמר, כבש שאותו מקריבים לתמיד ואמרו שלא למד, שהרי התורה אומרת במפורש "אם כבש אם עז")?