עריכת הדף "מנחם בגין" (פסקה)

== העזרה לתנועת חב"ד ==
[[קובץ:מנחם בגין מוקף בעסקנים חבדיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש ממשלת ישראל מנחם בגין מוקף בעסקנים חב"דיים]]
[[קובץ:בגין ביד החמישה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין נואם במעמד [[הנחת אבן הפינה]] ל[[בית הספר לדפוס יד החמישה]], במלאת 'שלושים' לרצח התלמידים ב[[רצח בכפר חב"ד|פיגוע]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] [[מנחם בגין]] ב"[[בר מצווה]]" ל[[יתומי צה"ל]]]]
בגין עזר למען הקמת [[עירוב]] במושב [[בר גיורא]]. ועל כך הרבי הודה לו במכתב מיום [[כ"ב שבט]] תשכ"א. [[אנ"ש]] מ[[צעירי חב"ד]] ב[[ירושלים]] נהגו לפקוד את היישוב ולדאוג לצרכי הדת, החל מתיקון העירוב ועוד. לאחר שניסו לערב גורמים ממשלתיים, כתבו לרבי דו"ח על הפעילות, תוך שהם מציינים את העובדה שאין במי להיעזר לפתרון הבעיה. תוך זמן קצר קיבלו מכתב תשובה מהרבי, בו הוא מורה להם לבקש עזרה ממפלגת חירות, תוך שהוא מצטט מתוך מצע המפלגה{{הערה|{{ציטוטון|"ולפלא השאלה בזה כי צריכים לפנות תיכף למשרד המפלגה השייך למוסד זה ולבקש סיוע שלהם ועזרתם, ויכול להדגיש שבהתוכניות שלהם אודות עקרונות התנועה, הנדפסת בתעודת חבר, כתוב בסעיף ב' "תנועת החרות שואפת להשרשת ערכיה הנצחיים של תורת ישראל בחיי האומה"...}}.}}.

לאחר קבלת המכתב, נפגשו החסידים עם היו"ר מנחם בגין, שקיבל אותם בכבוד גדול. אז היה מר בגין באופוזיציה והיכולת הכספית שלו הייתה דלה, אך לבסוף העניק להם 200 לירות עבור הקמת העירוב. החסידים קיבלו הוראה מהמזכירות להודות אישית לבגין בשם הרבי על המימון ההתחלתי, במקביל שיגר לו הרבי מכתב אישי ובו מפליא הרבי את מעלת שמירת ה[[שבת]] של רבים, וצירף גם המחאה כספית עם רמז ברור, שהאחריות על סידור העירוב מוטלת על ראשי 'חרות'.

באגרת נוספת{{הערה|מי"ב [[מנחם אב]] תשכ"א.}} ששלח לו הרבי באותם ימים, חוזר הרבי ומעלה את עניין ה'עירוב':

{{ציטוטון|"כבוד מר מנחם שי'
מאשר הנני, אף כי באיחור זמן, קבלת מכתבו בעתו, ותקוותי אשר בוודאי כבר נסתדר ענין העירוב במושב בר-גיורא, מתאים לסגנון כתבו"...}}.

במשך השנים הרבי הרבה לדרבן את בגין לעסוק בחינוך הנוער, להעמיק בהם את הזהות היהודית השורשית. בגין, כיהודי גאה, נענה לאתגר, ולצד עיסוקיו כאיש אופוזיציה ופוליטיקאי, ראה חשיבות עליונה להתעסק עם בני הנוער ולהחזירם לשורשים.

במכתב מיום [[ב' כסלו]] [[תשכ"ג]] כותב לו על כך הרבי:

{{ציטוטון|".. תשואות חן עבור הפריסת שלום שקיבלתי על ידי.. וביחוד בעד שימת ליבו למסור לי התוכן והסיום של נאומו באסיפה רבתי בהשתתפות בני הנוער, שסיים בקריאת הנביא: שובה ישראל.. ואשובה אליכם אמר ה' צבאות".. "ביודעי את כבודו ואשר איש מעשה הוא, מובטחני שמה שאמר לנוער לא ישאר רק בבחינת הוראה על הדרך והכיוון, אלא ימשיך בזה ויפעיל את כל אלו שהשפעתו עליהם והנשמעים לקולו ובכל מקום אשר דברו מגיע לשם ובפרט אשר אחינו בני ישראל בכלל הוא עם המעשה, אשר הקריאה שובה ישראל ואשובה אליכם לא תשאר בבחינת רחמנא ליבא בעי אלא תמצא בטויה הנכון במעשה בפועל ועד לחיי היום יום ממש"...}}.

כחודש לאחר מכן{{הערה|מכתב מ[[י"ח טבת]] תשכ"ג}} שוב כותב לו הרבי:

{{ציטוטון|"הנני מאשר קבלת מכתבו מיום ו' בטבת, ולמותר להדגיש כמה נעם לי במיוחד לקרוא בו שימשיך בקריאה דשובה ישראל גם בוועידות, הכינוסים העתידים, כפי שמסר לי מר יוסף שי' קרלמן, וביחוד בקרב הנוער".}}.

באחד ממכתביו{{הערה|מ[[י"א ניסן]] תשכ"ב.}} מבקש הרבי לנצל את כישוריו ומעמדו כדי לעצור את המתקפה האנטי-דתית ששררה באותם ימים בארץ ישראל. במכתב תשובה ניסה להסביר מר בגין כי ההתקפות הן "מצד השמאל", אך הרבי לא קיבל זאת ובמכתב תשובה ששיגר לו הרבי נכתב:

{{ציטוטון|"ותקוותי חזקה, אשר כבודו ינצל כל השפעתו במילואה וכדרכו במרץ ובמסירות לעצור בפני הגלים האמורים".}}.

בשנת [[תש"ל]], בגין כיהן כשר הפנים, הממונה, בין השאר, על הנפקת אשרות יציאה ל[[חו"ל]]. שאלת יציאת של תלמידי ה'[[קבוצה]]' מארץ ישראל הגיעה לפתחו, אך כנראה שהוא לא התלהב לתת אישור שכזה. במכתב{{הערה|מ[[כ"ב שבט]] [[תש"ל]].}} ששיגר לו הרבי, נימק את כל היתרונות בכך שבחור חסידי ישהה במשך שנה תמימה במחיצתו.

בישיבה בכנסת ביום רביעי, י"ב שבט תשל"ו, 14 ינואר 1976 – אמר בגין: "ארץ -ישראל שייכת בזכות לעם היהודי, ואבקש מעל במה זו לשלוח ברכה לאיש הדגול, למורה הגדול הרב שניאורסון, אשר ביזמתו אתמול החליטו מורי ההוראה בישראל להודיע לעולם כולו: אמנם כן, ארץ- ישראל שייכת לעם ישראל. זה היסוד, זה העיקר, זה המקור, הזכות. הזכות — ולעולם לא תופקע" {{הערה|מרכז מורשת מנחם בגין. הישיבה המאתיים-וחמישים-ושתיים של הכנסת השמינית – יום רביעי, י"ב שבט תשל"ו.}}.