עריכת הדף "מכירת יוסף" (פסקה)

===המכירה===
בהגיעו לדותן, האחים הבחינו מרחוק ביוסף המתקרב, ואמרו איש לאחיו "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא". רוב האחים חפצו להורגו, אך [[ראובן]] הבכור שידע שהאחריות על המעשה תיוחס אליו, הציל אותו, והציע להשליך אותו אל אחד הבורות ולא לשפוך את דמו.

בהגיע יוסף אל אחיו, הם התנפלו עליו והפשיטו ממנו את כתונת הפסים ואת כותנתו הרגילה, והשליכו אותו אל בור. הבור, היה ריק ממים אך נחשים ועקרבים היו בו, ונעשה ליוסף נס שלא נפגע מהם{{הערה|בראשית רבה. שבת כב, א. חגיגה ג, א. הובא בפרש"י. נתבאר בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 324}}.

האחים ישבו לאכול את ארוחתם, והבחינו בשיירה של ישמעאלים נושאי מיני בשמים עוברת במקום. האחים – בהצעת [[יהודה]] – מכרו אותו לעבד בעשרים כסף{{הערה|בירושלמי (שקלים פ"ב סה"ג) מובא שמפני מכירת יוסף בעשרים כסף, התחייבו ישראל בשני סוגי תשלומים, [[פדיון הבן|פדיון בכור]] (חמש שקלים ששווים עשרים כסף) ו[[מחצית השקל]] (ששוויה שני כסף שהתחלק לכל אחד מהאחים במכירה). נתבאר בלקוטי שיחות חלק כ' עמ' 185.}} לישמעאלים:

{{ציטוט|תוכן=וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל-לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל-אֶחָיו מַה-בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת-דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ כִּי-אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף מִצְרָיְמָה|מקור=בראשית פרק ל"ז פסוקים כ"ב-כ"ה|מרכאות=כן}}

בעת המכירה, ראובן הבכור לא היה בשטח, ובחזרתו נחרד שלא מצא את יוסף בבור.

האחים בנו סיפור כיסוי עבור אביהם הזקן, את כתונת הפסים של יוסף הם קרעו, טבלו בדם שעיר עיזים ושילחו ליעקב. יעקב הכיר את הכותונת והסיק "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף". יעקב התאבל מרה, הוא קרע את בגדיו בצער וסירב לקבל ניחומים על בנו.

בנתיים, יוסף נמכר בשנית לקבוצת מדיינים סוחרים. והם, הורידו ומכרו אותו ל[[מצרים]]. שם אחד משרי [[פרעה]] בשם [[פוטיפר]] קנה אותו לעבד.

האחים, בראותם את צערו של אביהם, התחרטו על מעשיהם, והאשימו את [[יהודה]] במכירת יוסף. לכן יהודה ירד מגדולתו ועבר להתגורר הרחק מאחיו.