עריכת הדף "מזבח העולה" (פסקה)

==תולדות המזבח==
===במשכן===
{{הפניה לערך מורחב|מזבח הנחושת}}
עם הקמת [[המשכן]], עשו בני ישראל, על פי ציווי, מזבח עצי שיטים המצופה נחושת, כדי להקריב עליו קרבנות. מזבח זה שימש (יחד עם שאר המשכן) עד הקמת [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. לפי פשטות לשון הפסוק בתורה המובא לעיל, היה המזבח רבוע, אורכו ורוחבו היו חמש אמות וגובהו שלש אמות. אולם לפועל גובה המזבח שנוי במחלוקת תנאים (זבחים נט, ב-ס, א): לפי רבי יהודה - "דברים ככתבן" - כלומר: גובהו של המזבח לא היה אלא שלוש אמות בלבד, ואילו רבי יוסי סובר שגובהו של המזבח במשכן היה כגובהו של המזבח שהיה בבית המקדש - עשר אמות, ומה שנאמר "ושלש אמות קומתו" מתייחס רק לגובה החלק העליון של המזבח, ללא היסוד, הסובב והקרנות. בארבע פינות המזבח בלטו קרנות. בין הלוחות שהרכיבו את המזבח היה חלל, אותו מילאו באדמה בכל מקום שבו הציבו את המשכן.

מזבח זה שעשה משה נגנז יחד עם אוהל מועד שעשה משה.

במשכן שבנו ישראל ב[[נוב]] ו[[גבעון]] בנו מזבח עשוי מאבן, גם המזבח שהיה במשכן [[שילה]] היה מזבח אבנים{{הערה|רב הונא בשם רב - זבחים סא, א.}}. אלא שהיה מצופה נחושת{{מקור|זכור לי הפירוש בתוספת ראיה שהרי שלמה העביר את מזבח הנחושת עכ"פ לשיטה אחת ובנה במקומה מזבח אבנים, ואם מזבח שילה מאבן מדוע לשיטתו נקראת מזבח הנחושת. (ורק לשיטה הב' נקרא מזבח הנחושת משום שעומד במקומה.}}

===בבית המקדש הראשון===
[[שלמה המלך]] בעת בניין [[בית המקדש הראשון]] בנה מזבח גדול יותר מהמזבח במשכן. מזבח זה היה עשוי אבן{{הערה|1=ראה מסכת שבת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=55&format=pdf דף נה, א]: "ומזבח הנחושת מי הוה?!". ובמסכת זבחים דף נט, ב - ס, א.}}, עם זאת הוא מכונה "מזבח נחושת" בפסוק,{{הערה|"וַיַּ֙עַשׂ֙ '''מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת''' עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ"(דברי הימים-ב ד, א).}} משום שהוא נעשה כתחליף למזבח הנחושת שעשה משה במשכן{{הערה|1=ראה מצודת דוד ומלבי"ם שם רש"י במסכת שבת המובא להלן ובמסכת זבחים דף ס, א דיבור המתחיל "הכי קאמר וכו'" אמנם ראה גם רד"ק במלכים שם (בעת בניין הבית בנה מנחושת, ובעת חנוכת הבית הוסיף (לשיטה אחת בזבחים שם) מזבח אבנים).}}. אולם יש מפרשים שעל אף שעיקרו נעשה מאבנים היה גם מצופה בארזים המצופים נחושת ועל שם כך היה נקרא גם הוא "מזבח הנחושת"{{הערה|1=שלטי גבורים {{מקור}} הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51489&hilite=5287b723-602f-4319-be9c-1e6fe829c213&st=%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A9+%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97+%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%AA&pgnum=119 תורה שלמה לר"מ כשר].}}{{הערה|פירוש הרלב"ג מלכים-א פרק ח פסוק סד.}}.

בספר דברי הימים מתואר שאורכו ורוחבו היו עשרים אמה, וגובהו - עשר אמות{{הערה|דברי הימים שם.}}, אולם חז"ל במשנה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ג, משנה א.}} הסבירו כי שטח זה של עשרים אמה אינו מתייחס אלא למקום המערכה - השטח הפנוי למערכת האש שעל המזבח, בעוד שהשטח הכולל של המזבח היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה.

[[אחז]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] הזיז את המזבח שעשה [[שלמה]] ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה ב[[דמשק]].

===בבית המקדש השני===
{{להשלים}}
כאשר שבו [[גלות בבל|גולי בבל]] לירושלים והחלו לבנות מחדש את המקדש הם החלו ראשית לבנות את המזבח, צורתו של המזבח החדש שהקימו מפורטת במשנה במספר מקומות. מיקומו של המזבח נקבע על ידי אחד הנביאים שהיה בדורם של עולי בבל שהעיד על מקום המזבח, וכך התאפשרה בנייתו במקומו המדויק{{הערה|זבחים שם.}}.
גם לאחר שנעצרה הבניה בעקבות כתבי השטנה של צרי יהודה הוסיף המזבח לתפקד, על פי ההלכה הקובעת "שמקריבין אף על פי שאין בית"{{הערה|זבחים סב, א.}}. מאוחר יותר הושלמה בניית בית המקדש השני כולו.

במהלך כיבוש ארץ ישראל על ידי [[יוון]] ציווה [[אנטיוכוס]] להקריב על המזבח קרבנות לעבודה זרה, דבר שהוביל למרד ה[[חשמונאים]] ועלייתם לשלטון.
לאחר טיהור המקדש בידי הכהנים ממשפחת חשמונאי הרסו הללו את המזבח הישן, בדרשם את הפסוק{{הערה|שם=שמות|שמות כ, כא.}}: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" "ולא שנשתקצו בעבודת אחרים"{{הערה|מכילתא דרשב"י.}}, וגנזו את אבניו בלשכת החותמות שב[[בית המוקד]]{{הערה|משנה מדות פרק א משנה ו.}}. עם חורבן בית שני נהרס המזבח ופסקה עבודת הקרבנות במקדש.

המזבח היה בנוי מארבע שכבות בגדלים שונים ששיוו למזבח צורה מדורגת, וגובהם הכולל היה עשר אמות. בתחתית ניצב ה"יסוד" ששטח בסיסו היה 32x32 אמות וגובהו אמה, מעליו היו ה"סובב" שגובהו היה חמישה אמות ברוחב 30x30 אמות, וה"כרכוב" בגובה שלוש אמות ברוחב 28x28 אמות. בארבע פינותיו העליונות של הכרכוב בלטו ארבע "קרנות המזבח" - ריבועים בגודל של אמה על אמה וגובהם אמה. בצידו הדרומי של המזבח היה כבש מרכזי, שרוחבו שש עשרה אמות, ובאמצעותו עלו הכהנים לגג הכרכוב. לצידו היו שני כבשים קטנים, בהם נגשו הכהנים אל היסוד והסובב. ליד הקרן הדרומית-מערבית הוצבו 2 ספלים עליהם נוסכו [[ניסוך היין]] או [[ניסוך המים]]. על גג הכרכוב הונחו שלושה ציבורי עצים ("מערכות") שדלקה בהם "אש התמיד". במרכז גגו של המזבח עמד התפוח - מצבור דשן שהצטבר על המזבח.