עריכת הדף "מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן" (פסקה)

===המאסר===
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לאסור את אדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר מקורבים ובראשם הרב [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.