עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ל"ג" (פסקה)

==סיכום הפרק==
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו - עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.

* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[תניא - פרק כ'|כ']]-[[תניא - פרק כ"א|כ"א]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.

* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.