עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק כ"ו" (פסקה)

==סיכום הפרק==
לפני ההסבר יש לשלול טעות בהבנת פסוק במשלי "בכל עצב יהיה מותר" (יתרון ומעלה). המעלה אינה בעצב עצמו אלא בשמחה שנגרמת ממנו{{הערה|ובפרק ל"א יסביר עוד, שהפסוק מדבר ב"מרירות" ולא בעצבות.}}.

* לגבי עצבות "ממילי דעלמא", מסביר אדמו"ר הזקן, שחסרון גשמי אינו סיבה אמיתית לעצב מכיוון שאין רע יורד מלמעלה. גם הדברים שנראים רעים - טובים הם, ונראים רעים רק משום שלגודל מעלתם לא יכול טובם להתגלות בעולם הזה. באמונה פשוטה זו אפשר לקבל הכל בשמחה, והמאמין יזכה לעתיד לבוא להתגלות דרגה זו.

* אך לגבי עצבות "ממילי דשמיא" מובן, שדאגה על עבירות שעשה היא אכן סיבה אמיתית לעצב. אך מאחר ועבודת ה' חייבת להיות בשמחה צריך האדם לדחות דאגות אלו{{הערה|ולא חס ושלום להעסיק בהן את מחשבתו לא בשעת התפילה, לא בשעת הלימוד ואפילו לא באמצע יום העסקים.}}, ולקבוע בצורה מתוכננת זמן מתאים לעסוק בתשובה{{הערה|ובאגרת התשובה פרקים ו'-ז' מוסבר באריכות שהזמן הראוי לכל אדם הוא תיקון חצות, וכן מוסבר שם אופן ההתבוננות.}}.