עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק כ"ב" (פסקה)

==סיכום הפרק==
למרות שמצד האמת בטלים הנבראים במקורם ושורשם{{הערה|כמבואר בשני הפרקים הקודמים}} - יחד עם זה הם גם מציאות נפרדת באמת. הדברים אינם סותרים, כי הצמצום לא עושה שינוי במהות האור אלא בפעולתו בלבד: שפעולתו לברוא את העולמות תהיה באופן שהעולמות (והנבראים) יהיו נפרדים.

כלומר, מצד האור והחיות המהווה את הנבראים - אין שום שינוי, והנבראים בטלים במקורם ושורשם. אך זה שהנבראים אינם מרגישים את שורשם אינו דמיון - הצמצום פועל שהם לא יוכלו להרגיש את מקורם{{הערה|דהיינו, הרגשתם כ"נפרדים" אינה דמיון, אלא היא היא פעולת הצמצום.}}.

מצד שני טעמים נקראות ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] "אלוקים אחרים":
;א. יונקות רק מאחוריים
למרות שהם יונקות מ[[הקב"ה]] חיותן היא רק מבחינת [[אחוריים דקדושה]]{{הערה|אחורים של הרצון נקרא הרצון באמצעי הנדרש להשיג את הדבר אותו רוצים. לדוגמה: אדם חולה רוצה תרופה כדי להיות בריא, הרי אין הוא רוצה בתרופה מצד עצמה אלא רק כאמצעי להיות בריא. הרצון לתרופה נקרא אחורי הרצון ואילו הרצון להיות בריא נקרא פנימיות הרצון. כך הקב"ה לא רוצה בקליפות מצד עצמן, אלא כביכול "מוכרח" להוותן כדי שתהיה לאדם בחירה}} ולא מפנימיותה.

;ב. מרגישות עצמן "אחרות"
חיות זו המצומצמת{{הערה|מבחינת אחוריים, המחיה אותם}} אינה מלובשת בהם ב[[פנימיות]] אלא מחיה אותם באופן [[מקיף]], ולכן אינן מרגישות את מקורן, מתכחשות לו וכופרות באחדות השם - נמצא, שמהותן זהה למהותה של עבודה זרה.