עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק י"ז" (פסקה)

==סיכום הפרק==
המוח בטבעו שליט על הלב, ולכן התבוננות בגדולת השם מביאה בהכרח{{הערה|אלא אם כן חולה האדם ב[[טמטום הלב]] - מחלה רוחנית שבפרק כ"ט תוסבר תרופתה}} לפחות ל"הסכמה"{{הערה|"הסכמה" פירושו החלטה נפשית חזקה - "כך ואי אפשר אחרת", שבאה בעקבות התבוננות ומסקנה.}}. דהיינו, כדי להיות "בינוני" ולשמור בפועל במעשה את כל התורה והמצוות מספיקה גם "הסכמה" זו, ואין צורך ברגש ממש{{הערה|אלא שבהמשך, החל מפרק ל"ה ועד סוף התניא, יבואר באריכות גדולה מעלת המעשה הבא מתוך רגש.}} (החלטה והסכמה זו במוח ובלב נקראת "אהבה במוחו ותעלומות ליבו").

אכן, ה[[רשע]]{{הערה|שאצלו המוח לא שליט על הלב.}} לא יכול אפילו להתחיל לעבוד את השם לפני שיעשה תשובה{{הערה|וכיצד עושים תשובה מתבאר ב[[אגרת התשובה]], החלק השלישי של התניא.}}.