עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק י"ב" (פסקה)

==סיכום הפרק==
רק כעת, לאחר שהובנו מהות דרגות ה[[צדיק]] וה[[רשע]] אפשר להבין גם את מהות ה[[בינוני]]:

:'''לבטל את הרע''' הוא יכול (בתפילה) אבל לגרש ולבער אותו לחלוטין לא. '''באיסורים אינו נכשל''' (במשך היום), אך תאווה לתענוגים יש לו.

{{ש}}
ושני עניינים אלו הם '''בזמנים שונים:'''
* '''בשעת התפילה''' הוא יכול לכפוף ולבטל את הרע.
* '''בשאר היום''' הרע אינו כפוף ובטל אלא מתאווה לתענוגי העולם (אבל רושם התפילה מאפשר לו להתגבר, שגם אז לא יכשל בחטא).

{{ש}}

אלא שעל פי זה אינו מובן: מכיוון שבמשך היום '''יש''' לו תאוות{{הערה|דהיינו, שהרע שבו '''לא''' התבטל.}}, מה מבדיל אותו מהרשע? מדוע הוא '''יכול''' להתגבר על תאוותיו והרשע '''לא?'''{{ש}}
מסביר [[אדמו"ר הזקן]], שרושם התפילה '''הוא'''{{הערה|הוא, '''ורק''' הוא.}} הנותן לאדם את הכח לגבור על תאוותיו ולא להכשל בחטאים{{הערה|הוסבר בתחילת הפרק שבשעת התפילה יש ביד האדם לבטל את הרע, ורושם ביטול זה הוא הנותן לו את הכח לגבור בשאר היום על תאוותיו.}}.