עריכת הדף "לימוד האותיות והנקודות" (פסקה)

==לימוד הנקודות==
במכתב מ[[י"ג אייר]] [[תשט"ו]] מסביר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=74 כרך י"א], עמ' נ"ז, באתר [[היברובוקס]].}} את מעלת הנקודות, וכותב שהבנוגע לקדושתם, ואף קדושת שמותיהם, מובן ממה שכתוב בתקוני זהר{{הערה|'''תקוני זהר''', תקון ה', בהקדמה (ז, ב), בתקון ס"ט, ובזהר חדש (צט, ג).}} בתיקונים, אשר אפילו השמות שלהם הם [[ר"ת]] של [[מלאכים]]. ובנוגע ל{{ה|גימטריא}} שלהם, הנה הוא כשפוטו, שכל נקודה ("פינטעלע") הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן לדוגמא 'צירא' הוא עשרים וכיוצא בזה,{{הערה|ומפנה הרבי במכתב ל'תקוני זהר' בהקדמה, אשר קמ"ץ בגימטריא ששה עשר, וכיוצא בזה.}} ולפעמים מחשבים הנקודות על פי שמם, וכמו בהקדמת התקני זהר:{{הערה|'''תקני זהר''', שם (ז, ב).}} "פתח, בחושבן אותיותיו איהו יו"ד", שפירשו המפרשים, שהאותיות של שם נקודה זו - בגימטריה עשרים (במספר קטן).
===סדר הנקודות===
בנוגע לכללות ענין הנקודות, מביא הרבי ב[[שיחה]] מ[[ראש חודש]] [[אלול]],{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=385&hilite= ח"ד עמ' 2121].}} המבואר בפרדס שער הנקודות בתחלתו, שהנקודות נחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות, מלכים ועבדים, וכל תנועה קטנה סמוכה לתנועה גדולה שלה (כל עבד סמוך למלך שלו): קמץ - תנועה גדולה, פתח - תנועה קטנה שלה. צירה - תנועה גדולה, סגול - תנועה קטנה שלה. חולם - תנועה גדולה, קמץ קטן - תנועה קטנה שלה. שורק או מלאופם (נקודה באמצע הוא"ו) - תנועה גדולה, קבוץ (שלש נקודות באלכסון) - תנועה קטנה שלה. וישנה גם נקודת השבא – שאינה תנועה בפני עצמו. בהמשך השיחה הסביר הרבי, ש"סידור" הוא "דבר השוה לכל נפש", וגם לילד קטן, וגם ליהודי שעוסק בהתחלת העבודה, (אמירת "מודה אני לפניך" בקומו משינתו, שאז נמצא הוא במעמד ומצב בדוגמת קטן), ולכן, כאשר מדובר אודות סדר הנקודות כפי שנדפסו בסידור, צריך להיות סדרם בהתאם לכללי הדקדוק וההברה בפשטות, באופן המובן גם לקטן. ולכן, צריך לבוא השורק לפני הקבוץ - כאמור לעיל שכן הוא הסדר ע"פ כללי הדקדוק, מכיון ששורק היא תנועה גדולה וקבוץ היא התנועה הקטנה שלה, ותנועה קטנה איננה יכולה לבוא לפני התנועה הגדולה שלה.

בהמשך השיחה מסביר הרבי{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=386 ח"ד]''', עמ' 2122.}} שהנקודות מתחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות,{{הערה|ומביא הרבי מ'''תקוני זהר''', שם, קל"ה ב, ובכמה מקומות, שיש חמש תנועות גדולות וסימנך: "פּתּוּחֵי חוֹתָם", כלומר, שחמש הנקודות שבתיבות אלו – חיריק, שורק, צירה, חולם וקמץ – הן תנועות גדולות, ושאר הנקודות הן תנועות קטנות.}} ותנועות גדולות נקראות "[[מלך|מלכים]]", ותנועות קטנות "[[עבד (תואר)|עבדים]]" (של המלכים), ולכן תנועות גדולות קודמות לתנועות קטנות, כשם שלעולם קודם ה"מלך" ל"עבד".
ודבר זה בא לידי ביטוי גם בהברת הנקודות בפשטות, כאשר ילד קטן מבטא את הנקודות בפיו: תנועה גדולה היא ארוכה יותר, ותנועה קטנה, קצרה יותר. ולכן תנועה גדולה היא "מלך" ותנועה קטנה "עבד".{{הערה|כשם ש"מלך" הוא גדול מ"עבד", ויתרה מזו, שהעבד מקבל את סמכותו מהמלך, וכן הוא בנוגע לנקודות שתנועה גדולה היא גדולה יותר מתנועה קטנה, והתנועה הקטנה באה מהתנועה הגדולה.}}

אף שיוצא שהסדר בסידור צריך להיות שונה ומקומו של השוו"א הוא אחרי כל הנקודות, הרבי שלל שינוי בפועל בסדר הנקודות בסידור{{הערה|[[סידור תהילת ה'#סדר הניקוד|סידור תהילת ה']].}}.