לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
כתרין דמסאבותא
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==דוקא אחד עשרה== ===שני ביאורים=== נאמרו שני ביאורים הופכיים{{הערה|יתכן שההבדל ביניהם הוא שביאור הא' מדבר שהבחינה הי"א היא חיצוניות הכתר (אריך) וביאור הב' שהיא פנימיותו (עתיק) - וצ"ע.}} מדוע מספר הכוחות בקליפה שונה מבקדושה: '''א.''' בשונה מב[[קדושה]] (שם הם עשר [[ספירות]]{{{{הערה|כהפתגם הידוע דספר יצירה פרק א' משנה ד. זוהר חלק ב' קפז, ב. פרדס שער א' (שער עשר ולא תשע) פרק ו.}}}}), כוחות ה[[קליפה]] הם אחד עשר. והטעם לזה, כי בקדושה חיות עשר הספירות (בחינת ה"כתר" שלהן) נמשכת בפנימיותן ומתאחדת עמהן ולכן אינה נמנית בפני עצמה. אבל ב[[סטרא אחרא]], החיות שמחיה אותם מובדלת מהן{{הערה|מאחר ואם היה נמשך בפנימיותם היה מובלע בהם או מבטלם ממציאותם ולא היה מחיה אותם כפי שהם.}}, ולכן היא נחשבת בפני עצמה. '''ב.''' גם בקדושה הן י"א שלמעלה מהעשר ספירות ומובדלת מהם{{הערה|מכיון והסטרא אחרא היא [[לעומת זה]] של הקדושה.}}. אלא שבקדושה, בחינה זו אינה חיות עשר הספירות (כי חיותן נמשכת בתוכם בפנימיות) והיא עניין לעצמו שאינו נמנה בין הספירות{{הערה|ראה ד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד עמוד סח).}}. בחינה זו מורה על בחינת ה[[עתיק]] שנעתקת ומובדלת מהעולמות, עליה נאמר "אנת הוא חד ולא בחושבן"{{הערה|תקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א.}}. ===בירורן=== עם היות מספרם י"א כידוע, אך מקיף הי"א דלבונה זכה הוא תחלת הקדושה{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}. עפ"ז מובן ש[[עבודת הבירורים|בירור]] הכתרין דמסאבותא הוא על ידי שממשיכים בהם את בחינת המקיף שלמעלה מהם (ואינו נמנה עמהם). אמנם הכח להמשכת בחינת [[עתיק]] למטה, עד שעל ידי זה יהיה בירור הניצוצות שבסטרא אחרא, הוא דווקא על ידי המשכת [[עצמות אין סוף]] שלמעלה גם מעתיק. שהרי עתיק מצד עצמו הוא מובדל ונעתק מהעולמות, ורק על ידי המשכת עצמות אוא"ס שאינו מוגדר בשום גדר תיתכן המשכת [[עתיק]] למטה. מכיוון שהגורם להמשיך בהם את המקיף שלמעלה מהם הוא עבודת הבירורים (שהיא עבודה '''דקדושה'''), לכן "פועלת" עבודה זו גם בקדושה: שגם בספירות נמשכת בפנימיות בחינת [[עתיק]] (שמצד עצמה אינה מהעשר ספירות ומובדלת מהם) - ומתגלה העצמות '''יותר''' מכדי הצורך לברר בירורים{{הערה|מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).}}. כנגד מה שבקליפות ישנם י"א כתרין, לכן ה[[קטורת]] יש בה י"א סממנים, בכדי לברר הי"א כתרין דמסאבותא. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תורת החסידות]] [[קטגוריה:מושגים בקבלה]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)