עריכת הדף "כתף" (פסקה)

==בחסידות==
על פי פנימיות התורה, הזרועות הם הביטוי הגשמי למידת החסד ומידת הגבורה האלוקיות{{הערה|כמו שכתוב ב[[פתח אליהו]]: "חסד דרועא ימינא, גבורא דרועא שמאלא".}}, שמורות על פעולה והשפעה, ובאופן פרטי, כל אחת מהזרועות מתחלקת לשלושה חלקים, פרק היד הימני העליון שהוא האצבעות של יד ימין מורה על בחינת חב"ד שבחסד, הפרק האמצעי שהוא הזרועות מורה על בחינת חג"ת שבחסד, ואילו הכתפיים הן בחינת נה"י שבחסד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2800530176 אדמו"ר האמצעי נר מצוה ותורה אור, שער האמונה, פז, א].}}, ובמאמרי אדמו"ר הזקן מבואר שההתכללות של הידיים והרגליים יחד הם במספר י"ב (3 פרקים ביד ימין, 3 פרקים ביד שמאל, 3 פרקים ברגל ימין ו3 פרקים ברגל שמאל), והתכללות זאת קשורה עם ההתכללות של י"ב מחנות ו[[י"ב שבטים]], שהשורש שלהם הוא מ[[י"ב גבולי אלכסון]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32919&st=&pgnum=272 מאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות ומועדים חלק א', פרשת בשלח, עמוד רנט] (וראה שם עמוד רסח). ומקורו בזוהר פרשת ויחי דרמ"א ע"א..}}.

(בתורת הקבלה, מכונות הכתפיים בשם 'פרקין תתאין' כיון שמסתכלים על הידיים בסוד 'שאו ידיכם קודש', כשהזרועות מונפות כלפי מעלה, ואזי האצבעות שמורות על המוחין שבחסד - הן העליונות, 'פרקין עילאין', ואילו הכתפיים הן החלק התחתון, 'פרקין תתאין'{{הערה|פרי עץ חיים שער התפילין.}}).

במקומות מסויימים בחסידות הכתפיים מורות בעיקר על צד האחור, וכלשון חז"ל "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו, שלא ברצונו", כלומר מי שמשליך חפץ לחברו מאחורי הכתף, כיון שאין רצונו בכך וכל ההשפעה היא בדרך אחור{{הערה|1=ראו לדוגמא [[קונטרס אחרון - פרק ו']], [https://chabadlibrary.org/books/4001381062 לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פד, ב], [https://chabadlibrary.org/books/4001380701 לקוטי תורה מסעי צד, ב]. ועוד. בנוגע למשמעות המושג השפעה בדרך אחור, ראו ביתר הרחבה בערכים [[אחור באחור]] ו[[אחור בפנים]].}}.

למרות שהכתפיים מחולקות לכתף ימין וכתף שמאל, אין בהם התחלקות ניכרת והם מתאחדים בגוף, והדבר מורה על השורש שלהם הוא בבחינת אחורי הדעת{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק ז' (במדבר ב') עמוד שנ.}}.

===בגימטריא ת"ק===
{{ערך מורחב|ערך=[[חמש מאות]]}}
בצד האחורי של הראש נמצא מוח הדעת, ומתחתיו שתי הכתפיים. עניין זה בגוף משתלשל מכך שדעת הוא שורש שני הקוים דימין ושמאל - חסד וגבורה. ושתי בחינות אלו (שתי ה"כתפיים" של הדעת) נמצאות ב[[דעת עליון ודעת תחתון|דעת תחתון]], למעלה יותר - בדעת ד[[אריך אנפין]], ולמעלה  יותר בדעת ד[[עתיק]].

שתי כתפיים אלו כלולות כל אחת מהן מחמש{{הערה|חמש חסדים שבקו הימין: חסד שבחסד, חסד שבגבורה וכו' עד חסד שבהוד. וחמש גבורות שבצד השמאל גבורה שבחסד, גבורה שבגבורה וכו' עד גבורה שבהוד.}}, אלא שלמעלה (באריך אנפין ובעתיק) הן בבחינת גדולה ולכן הם חמש '''מאות''' – ת"ק.

וזהו "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"{{הערה|שמות כז יד.}} שהיה במשכן{{הערה|ד"ה לא היו ימים טובים לישראל, חמישה עשר באב תשמ"ז.}}: המשכן רומז לגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שאז שם ה' יהיה פעמיים י-ה (ולא כמו עכשיו, ששתי האותיות האחרונות הן ו-ה). והעניין בזה, זה שהיום יכולות הקליפות לקבל חיות מאותיות ו-ה הוא משום שלא מאיר בהן האלוקות שלמעלה מעולמות, אבל לעתיד לבוא יאירו בהן "כתפין דעתיק" ואז הן יהיו באותה דרגה כמו שתי האותיות י-ה (וזהו "ביום ההוא '''יהיה''' ה' אחד"{{הערה|זכריה יד ט.}}, שלעתיד לבוא יהיה ה' שתי פעמים י-ה).

[[עבודת השם|ובעבודת ה']] הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות{{הערה|אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.}}