עריכת הדף "כי האדם עץ השדה" (פסקה)

==כח הצמיחה שבאדם==
האדם עץ השדה, שנמשלו המלאכים והאדם לעצי השדה, והיינו שכמו עצי השדה הם בחינת צומח שצומח מקטנות לגדלות, שתחלה הוא קטן עד שמתגדל ונעשה אילן גדול, כך במלאכי מעלה שהגם ש[[המלאך מיכאל]] למשל הוא מבחינת [[החסד]] וה[[אהבה]], מכל מקום קודם שאומר שירה או קודם השליחות ששולחין אותו המדה אצלו ב[[קטנות]], וכששולחין אותו או בשעה שאומר [[שירה]] מתגדל האהבה בתוקף עוז, ולכן המלאך בעת השליחות יכול לקרות עצמו בשם שולחו כמו שכתב בי נשבעתי נאום [[הויה]], והיינו שבשעת השליחות הוא בטל כל כך לגבי המשלח עד שנקרא כל מהותו ע"ש המשלח הרי נגדל בחינת המדות שלו מכמו שהיו, כמשל הצומח. 

כך גם משל האדם לעץ השדה, היינו שבחינת המדות שבאדם נמשלו לצומח, שכמו עץ הצומח הנה הוא צומח מקטנות גדלות, כמו כן המדות שבאדם קודם התבוננותו בגדולת הבורא הם קטנים, וכשמתבונן ומעמיק דעת בגדולת הבורא מתגדלת המדה בתוקף עוז האהבה ביתר שאת ויתר עז מכמו שהייתה כו'. אמנם העץ הגשמי שנמשל למדות שבאדם ומדות שבמלאכים, הנה הוא רק משל לבחינת האהבה שבמלאכים ונשמות, אבל אינו בערך כלל, כ"א כמו ערך המשל לגבי השכל כו'.{{הערה|תורת שמואל מאמרים ח"א ד"ה זאת חקת}}.

כמו כן כמו שהעץ גדל תמיד מיום הוולדו עד בואו לתכלית גדילתו, כך האדם גדל מיום הוולדו עד שנת כ', דהיינו שה[[צלם]] שבאדם דהיינו ה[[מוחין]] הפנימיים שבו שהם צ' דצלם גדילים מהווצרו בבטן אמו ואחר כך מיום הוולדו, והגידול הגשמי תלוי בגידול הרוחני ולכן הגידול הגשמי נעצר בגיל כ' כאשר מגיע זמן שלימות הגידול הרוחני (ואילו המוחין של ל' ומ' דצלם שהם מוחין מקיפים אינם משפיעים על עצם המציאות הרוחנית של האדם לכן אין ניכר הדבר בגשמיות) וכמו שבגשמיות הגידול הוא דווקא על ידי [[מים]] כך הגידול הרוחני של האדם הוא דווקא על ידי [[ה' חסדים]] ד[[אבא]] שהם בחינת [[מים]] המגדלים את הוולד דהיינו כח החכמה שבו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/3/79c&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%A2%D7%A5+%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94 אמרי בינה שער ק"ש עט ד]}}

==
כמו שכח הצמיחה אינו מתגלה אלא על ידי העץ, כך התורה והמצוות אינם מתגלים ויוצאים מהכח אל הפועל אלא על ידי האדם שמקיימם{{הערה|תורת שמואל תרל"ג ח"ג מי מנה עפר יעקב}}.