עריכת הדף "ישראל צבי הבר" (פסקה)

==הקשר עם [[הרבי]]==
בשנת [[תשי"א]], לאחר ש[[הרבי]] קיבל את הנשיאות, כתב הרב הבר לרבי מכתב ארוך בן שבעה עמודים, בו פירט את קורות חייו ושייכותו לרבי הריי"צ, ושאל על אופן עיסוקו בפרנסה. מכתב המענה המפורט שקיבל מהרבי, נטע בו רגש [[התקשרות]] עז לרבי, וחקק בו את ההכרה כי אצל הרבי רק האמת תופסת מקום, בלי כל נטיות לימין או לשמאל.

באותם שנים עבד בבית-חרושת לאריגה ב[[תל אביב]]. הוא סבל מיחסם של עובדים לא-דתיים לאורח חייו, ובשלב מסויים כתב על כך לרבי. במכתב המענה כתב לו הרבי, כי הללו "אינם חסרים אלא מעורר שיגלה בפניהם את הנקודה פנימית שלהם, ועל ידי הרוח חיים נעשה מניצוץ זה אבוקה גדולה שתאיר את ה[[גוף]] ו[[נפש בהמית|נפש הבהמית]] שלהם, ואחרי זה גם ביתם וסביבתם, וכיון שפרנסתו הגשמית באה לו, על כל פנים בחלקה הגדול, בבית החרושת זה, הנה קרוב לאמר שגם פרנסתו ברוחניות מקומה שם". בעקבות כך, החל להתחבר עם העובדים ולהשפיע עליהם בעניני תורה ומצוות.

גם את רעייתו עודד הרבי לעסוק בעניני ארגון [[נשי ובנות חב"ד]], והגדיר אותה כאחת "מראשי המתעסקות" בזה. בשלב מסויים חש הרב הבר כי ההעדרות הממושכת של רעייתו מהבית פוגעת בהתמסרותה לענייני הבית. מבלי שכתב על כך לרבי, הופתע לקבל מכתב ובו נאמר "לפלא שאין האנשים עוזרים להנשים בעבודתן בקדש בארגון נשי ובנות חב"ד".

לקראת [[תשרי]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה לרבי, ונכנס ל'יחידות' פעמיים, עם בואו ולפני נסיעתו. ב'יחידות' קיבל הוראות רבות ומפורטות בעניניו האישיים. לדוגמה, הוא כתב בפתק שאם הרבי יקרב אותו זה יהיה טובת רבים כי הרבה מהשכונה בת"א ועוד יודעים שנסע לרבי. הרבי הגיב על כך בחומרה: מה שאתם אומרים שזה יהיה טובת רבים - מספיק לי טובתכם אתם.

ב[[התוועדות]] [[חג הסוכות]] שנערכה בחצר [[השאלאש]], לאחר שהרבי כיבד את הזוכה בגורל לומר [[לחיים]], המשיך ואמר "און דער לאדז'ער תמים" [= והתמים מלודז'. הכוונה: שגם הוא יאמר לחיים].

באותו ביקור, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם לקבל הצעות לנסוע לחו"ל כדי לעבוד שם בשחיטה, מפאת חובות גדולים שהציקו לו באותה תקופה. הרבי ענה, שמכיוון שמדובר ביציאה מ[[ארץ הקודש]], הדבר דורש שאלת רב. הרבי הוסיף, כי מכיוון שבשעה שישאל את הרב כבר יידע מסתמא לאן בכוונתו לנסוע, ויתכן שזה מקום שניתן לעשות בו לחיזוק היהדות - עליו לציין עובדה זו בפני הרב "וזה יכול להיות סיוע להיתר".

כשחזר ארצה, פנה לרב אפרתי שעסק בזה, והוא אמר שראשית עליו ללמוד גם שחיטת גסות, כדי שיוכל לקבל עבודה בחו"ל. לאחר שלמד ועשה "שימוש", בערך בסיום שנת [[תשל"ב]], הגיעה הצעה שיסע ל[[רומניה]] לעבוד שם בשחיטה. הוא פנה לרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], מרבני חב"ד בתל אביב באותם ימים, ושטח בפניו את העניין. הרב יודאסין הרהר מעט, ואחר כך שאל האם בנוסף לעבודה יוכל לנצל את ההזדמנות לעזור בהפצת היהדות באותה מדינה. הרב הבר ענה בחיוב, הוא שוב שקל את העניין - והתיר לו לנסוע. רק לאחר מכן סיפר הרב הבר לרב יודאסין את מענה הרבי אליו ביחידות.