עריכת הדף "ישראל סרוג" (פסקה)

===הכרעת תורת החסידות===
למרות הספק לגבי קבלת הר"י סרוג - [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וממלאי מקומו נשיאי חב"ד הביאו לפעמים גם מקבלה זו, מכיון שהייתה להם קבלה איש מפי איש מפי [[אחיה השילוני]] וידעו באילו ענינים אפשר לסמוך עליה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm אגרות קודש חלק י"א ע' קסז].}}.

בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} מובא דרוש המיוסד על קבלה זו, וכן בספרי ה[[מגיד ממעזריטש]] מובאים דרושים מהספר. [[הרבי]] מציין כי אצל המגיד היה צורך ברישיון מיוחד לייסד עניני חסידות על דברי הספר "עמק המלך"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=408&hilite= ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח]. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=116 ש"פ האזינו תשמ"ב] הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.}}.

בוויכוח המפורסם בין קאפוסט לליובאוויטש<ref>ראה באריכות המלך במסיבו ח"ב ע' רסז</ref> אודות אותיות דרשימו אם נגע בהם הצמצום או לא, טען מהרש"ז מקאפוסט שאין לסמוך על קבלת הר"י סרוג, אך לעו"ז בליובאוויטש טענו שמקובלת בידינו מרבותינו נשיאינו<ref>שם ע' רפז (מכתב מהרש"ז מקאפוסט) ורצ (מכתב הר"ד תומרקין)</ref>.

במקום אחד התבטא [[הרבי]] שהספר "עמק המלך" מוזכר בחסידות פעמים ספורות, ורובם בהגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]], והנשיאים שאחריו הוסיפו מעט{{הערה|1=ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל. המלך במסיבו שם.}}. ובמקום אחר התבטא שדבריו מובאים ריבוי פעמים בדרושי הצמח צדק, בתור יסוד לביאור על פי חסידות, ולפעמים אפילו מדגיש שהענין לא נמצא בכתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל, ואף על פי כן סומך על זה{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/27a.htm לקוטי תורה שיר השירים כז, א] - הובא באג"ק שם, וכן בחלק כ"א ע' קח. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ], שלמרות שלכאורה אין זו מעלה שהענין לא נזכר בעץ חיים, שהרי בכך פוחתת סמכותו, אף על פי כן ציין זאת הצמח צדק - בגלל החשיבות לדייק בכל ענין בתורה.}}; ומכאן הוכחה שהוא בר סמכא, למרות הרעש שעוררו כנגדו הספרדים{{הערה|ש"פ האזינו תשמ"ב הנ"ל.}}. כמו כן בעוד מספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת הר"י סרוג - ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}.

עם זאת, [[הרבי]] התבטא ש"אלו המחפשים ביאורים דוקא בענינים שמקורם בעמק המלך, שלא זו הדרך, ויש די עמקות בעניני חסידות, כמו [[המשך תער"ב]], וגם בענינים שבעמק המלך שהובאו בחסידות, ואין מקום לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמק המלך, ובפרט שיש הרבה ענינים לחדש בחסידות ובקבלה מלבד זה"{{הערה|ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל.}}.