עריכת הדף "ירח" (פסקה)

==נחיתת אדם על ה[[ירח]]==
[[קובץ:לבנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלבנה]]
הנחיתה של האדם הראשון על ה[[ירח]] בוצעה ב-21 ביולי 1969 בשיא המירוץ לחלל שהושפע מהמלחמה הקרה בין [[ברית המועצות]] ל[[ארצות הברית]]. ה[[אדם]] הראשון שדרך על [[אדמה|אדמת ה]][[ירח]] היה האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, מפקד האפולו 11. הנחיתה התבצעה במסגרת תוכנית אפולו, שבמהלכה בוצעו שש נחיתות בירח בשנים 1969-1972. הפעם האחרונה בה הילך אדם על הירח הייתה בדצמבר 1972 במשימת אפולו 17, כאשר האסטרונאוט יוג'ין סרנן הלך על הירח.

למרות שנחיתת האדם על הירח ידועה בתור עובדה מוצקה, יש הטוענים שנחיתה זו מעולם לא קרתה. זאת תאוריית קשר מפורסמת ביותר, לתאורייה זו יש מאמינים רבים בכל העולם שטוענים שכף רגלו של האדם מעולם לא דרכה על הירח, ועל פיה הנחיתה על הירח לא התרחשה בפועל אלא זויפה בידי נאס"א (סוכנות החלל של ארצות הברית).

===דעת הרבי===
[[קובץ:קלמנסון וג'ון גלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלום דובער קלמנסון]] עם ג'ון גלן. האסטרונאוט האמריקאי השלישי שהגיע לחלל, והראשון שהשלים הקפה של כדור הארץ]]
כבר בשנת [[תשכ"ב]] כאשר הצליחה נאס"א לשגר חללית שתקיף את כדור הארץ, עם אסטרונאוט בשם ג'ון גלן, בהמשך לפיתחה טכנולוגיות במטרה להגיע אל הירח, אמר הרבי (ב[[יחידות]] עם העיתונאי [[שלמה נקדימון]]) כי להגיע לירח זה ענין טכני שניתן לבצעו. את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח... ולתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור{{הערה|"הרבי" עמ' 39}}.

במשך השנים, ובפרט לאחר הנחיתה הראשונה על הירח ב[[אב]] [[תשכ"ט]] הסביר הרבי כי בהנחיתה על הירח אין סתירה למה שכתוב ב[[תהלים]] "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"{{הערה|תהלים קטו, טז}} ולהנאמר בברכת [[קידוש לבנה]] "ואיני יכול לנגוע בך" וכדומה{{הערה|ראה ממכתב [[אלול]] [[תשל"א]] - [[לקוטי שיחות]] טו עמ' 479}}{{הערה|ממכתב [[אייר]] [[תשכ"א]] - רעיון השבוע ה עמ' 9. תרגום מאנגלית}}, ואף למד מזה הוראה בעבודת השם{{הערה|ב[[התוועדות]] שבת ז' טבת תשכ"ט, ימים ספורים לאחר שמשימת 'אפולו 8' הסתיימה בהצלחה כשלראשונה בהיסטוריה חגה חללית מאויישת סביב לירח.}}.

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ממכתב [[אלול]] [[ה'תשל"א]]
|תוכן=שאלה: הרי בברכת קידוש לבנה אומרים "ואיני יכול לנגוע בך".

תשובה: שוברה בצדה וקודם לה - "הרי אני רוקד כנגדך ואיני יכול (על ידי רקידה זו) לנגוע בך כך לא יוכלו כו'".}}

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ממכתב [[אייר]] [[תשכ"א]]
|תוכן=שאלה: כיצד ניתן לתרץ את הסתירה בין חקר החלל, במיוחד בנוגע לאפשרות נחיתה על הירח, ובין הנאמר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם".

תשובה: הפסוק משתמש במושג "ארץ" במובנו הרחב - הכולל לא רק את כדור הארץ, אלא גם את האטמוספירה ואת כל עולמנו הפיזי, המעסיק את האנושות ומשפיע עליו ישירות. אין לערבב את המושג "שמים" עם המושג "כוכבי לכת". הכוכבים, כוכבי לכת, הירח וכו' - אינם קרויים "שמים", כיון ש"שמים" הוא דבר רוחני, ואילו "גרמי השמים" האמורים הם פיזיים ושייכים לעולם הגשמי.

[[הקב"ה]] ברא את "גרמי השמים" כדי לשמש את העולם, לספק לו אור, חום ואנרגיה, ואת מקומם קבע ברקיע השמים, במרחק מסויים מכדור הארץ. עובדה זו אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות את התענינותו של האדם בהם. כך גם העובדה ש[[הקב"ה]] ברא ירח וקבעו ברקיע השמים כדי שיאיר לעולם, אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות שבזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח.

משמעותו של הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", היא: בעוד ש[[הקב"ה]] נמצא בכל מקום, לרבות ב"שמים", הרי את מקומו של האדם קבע ב"ארץ" - בעולם הפיזי, שהאדם הוא חלק ממנו, ועליו לנצל את חייו על האדמה בצורה הטובה ביותר.}}