עריכת הדף "יעקב זכריה מסקליק" (פסקה)

==בונה מקוואות==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. 
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].  

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.  

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}