עריכת הדף "יוסף מביישינקוביץ'" (פסקה)

==ר' שלמה לייב בעל התשובה ==
בשנת [[תקע"ו]] בימים שבין [[פסח]] ל[[שבועות]], נסע ר' יוסף לעיר סעננא. בלילה התארח באכסניה בה התארח גם אחד מעוזריו של הגרף מבצייקב - יהודי מתבולל ששמו היה שלמה לייב.

האורח היהודי ביקש מר' יוסף שיקחהו לסעננא מוקדם בבוקר, ר' יוסף אמר לו שהוא לא יוכל לצאת לפני השעה עשר  כי עליו [[תפילה|להתפלל]]. האורח התרגז ודרש מבעל האכסניה להשיג עבורו עגלה אחרת והוא ישלם כמה שיבקשו, זאת בתנאי שיצאו לדרך עד חמש בבוקר.

בלילה כשר' יוסף קם לערוך [[תיקון חצות]] כדרכו, התעורר האורח משנתו ונבהל מאד לשמוע קול [[בכיה ודמעות|בכי]]. הוא פתח את הדלת, ונדהם לגלות את ה'בעל-עגלה' יושב על הרצפה, קורא בספר לאור נר ובוכה.  הבכי נכנס ללבו של האורח. הוא נזכר בימי צעירותו, בחינוך שקיבל בבית אביו וממלמדיו, באשתו ובניו, שעזבם לפני שנים (האורח חי באותו הזמן עם גויה ונולדו להם שני בנים ובת. הבכור ואחותו מתו והצעיר חי). האורח - היהודי המתבולל נשטף ב[[מרירות]] עצומה.

בבוקר אמר ר' יוסף [[ברכות השחר]] בהתעוררות גדולה, [[טבילה במקווה|טבל]] בנהר לבש [[טלית]] ו[[מצות תפילין|תפילין]] והתפלל ב[[דביקות]] גדולה. בינתיים הגיע בעל עגלה נכרי - אותו הזמין בעל האכסניה לבקשתו של האורח, אך הוא הודיע שהוא ממתין לר' יוסף. הוא המשיך לחשוב על אשתו וילדיו וכאב לו על האסון שהמיט עליהם: "מי יודע אם המה בחיים ובמה הם מתפרנסים? כמה חרפות סבלו בשבילו? חרפת בושה וכלימה וחרפת עוני ורעב, ומדוע?" הוא שואל את עצמו. הוא נזכר שירידתו מהדרך הייתה על ידי חבר בשם אברהם דוב הפוקר, שהדיחו מהדרך. הוא נשבע לעצמו, שמהיום והלאה הוא ישוב ב[[תשובה]] גמורה וישוב לאשתו ולבניו, לדתו ולאלקיו. הוא שאל טלית ותפילין והתפלל בחדרו בבכי רב. הוא היה כה מזועזע, עד שחלה ונחלש מאוד. במקום עבר [[רופא]] בשם ר' יצחק זליג מפלצק, שניסה לתת לו תרופות אך ללא הועיל. וגם כאשר הגרף מבצייקב מעסיקו שלח רופא מיוחד הוא לא הועיל.

שלמה לייב ביקש לקרא לר' יוסף והתוודה לפניו על כל עברו, הוא סיפר לו שהחליט לשוב בתשובה גמורה ולשוב אל אשתו ובניו. כשסיים לדבר החל לבכות וכל גופו רעד. ר' יוסף, הכיר בחרטתו הכנה, רחם עליו והחל להרגיעו. שלמה לייב אמר שלחוטא כמוהו אין תקנה רק מוות בייסורים גדולים. הוא הוסיף ואמר, שהוא מקבל על עצמו ייסורים הכי גדולים ובלבד שייפטר מאשתו הנכריה ובנם, אשר נולד בטומאה ויחזור אל אשתו היהודייה וילדיהם היהודים. ר' יוסף סיפר לו על ידיעה שהגיעה בינתיים,  שאשתו הגויה ובנם נהרגו בטביעה בנהר, הוא אמר לו שזה סימן שתשובתו התקבלה והדבר חיזק והבריא את שלמה לייב. 

שלמה לייב, התפטר מתפקדו אצל הגרף, ונסע לליובאוויטש אל [[אדמו"ר האמצעי]] שהדריך אותו עד שהפך לבעל תשובה גמור.

בקיץ ההוא התפרסם קונטרס התשובה [[פוקח עורים]] מאת [[אדמו"ר האמצעי]], המכיל סדר הנהגה לבעל תשובה{{הערה|אדמו"ר הריי"ץ במכתב (מכ"ו טבת תרצ"ו) נוטה לומר, שאת הקונטרס 'פוקח עורים' כתב אדמו"ר האמצעי במיוחד עבור ר' שלמה לייב.}} .