עריכת הדף "זוחלין" (פסקה)

===פסק אדמו"ר הצמח צדק===
אדמו"ר הצמח צדק, מביא ראיה לדעתו של הרא"ש, ממשנה האומרת שגל שנתלש ובו ארבעים סאה, ונח על כלים או על אדם, הם מטהרים אותו. לכאורה משנה זו תמוהה, שהרי מים אלו נחשבים ל"זוחלין". המהרי"ק, שכבר שם לב לקושיא, תירץ שמכיוון שהגל בא מהים, וההלכה היא כ[[רבי יוסי]] ש[[ים]] דינו כמקווה, לכן דין הגל כמעיין שמטהר בזוחלין. אך הצמח צדק מקשה על כך, כיצד ניתן לומר סברא כזו אחרי שהגל כבר נתלש כליל מהים ונח על הקרקע. וכאשר אין מחובר למקור המעיין אין דינו כמעיין כנפסק במסכת מקוואות{{הערה|תחילת פרק ה' ובר"ש שם.}}. בנוסף קשה, כיצד ייתכן שעל הגל להיות בגודל של ארבעים סאה כמקווה, שמכאן מוכח שדינו כמקווה, ואיך יטהר בזוחלין כמעיין, בעוד שתמיד ההלכה היא הפוכה; קל יותר להכשיר מעיין שאינו בו שיעור מים, מאשר מעיין שמימין זוחלין{{הערה|ראה מקוואות פ"א משנה ז'.}}. 

ומכאן מכריח הצמח צדק, שפסול "זוחלין" הוא רק כאשר כל המים זוחלין ופונים לדרכם, ולא רק חלקם, וב'''רגע זה''' הגל נפל על האדם, אין כולו "זוחל" אלא רק חלקו, בעוד שרובו במצב של נפילה על האדם או על הכלים ואינו בורח למקום אחר, ומה שיהיה רגע אחר כך לא אכפת לנו.

בנוסף, יש לצרף גם את דעתו של הרשב"א{{הערה|מובא בתשב"ץ חלק א' סימן י"ז}}, שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול וניכר, אך לא בסדק קטן. הוא מביא דבריו כמה ראיות ניצחות. אחת מהם, היא המשנה {{ציטוטון|מקוה שנמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע טמאות}}, שמשמע שדווקא כאשר נמצא חסר פחות מארבעים סאה כל הטהרות טמאות למפרע, אך אם יש ארבעים סאה אין לחשוש שמא יש חור במקווה וממילא המים נחשבים לזוחלין, למרות שספיקא דאורייתא לחומרא.

באופן דומה, אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/177/1.htm יורה דעה סימן קסה]}}. דן בענין מקווה שיש חור בתחתית כותלו לכיוון מקווה אחר, באופן שלאחר מספר שעות חלק גדול ממימי המקווה עתידים לצאת ממנו ולהכנס למקווה השניה, האם יש להחשיב את כל המים שעתידים לצאת כ"זוחלין", והוא קובע כי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים האמורה. לפי רבינו שמשון - המקווה יהיה פסול כיון שהטבילה היא גם במים הפסולים שעתידים לצאת, ולפי הרא"ש כל עוד המים לא יצאו ממנו - הם כשרים. אבל אם רוב מימי המקווה עתידים לצאת ממנו, בצורה כזאת המקווה פסול. ולכן הוא ממליץ לעשות חור בגודל "כשפופרת הנוד" (שיש בו מקום לשני אצבעות מכל כיוון של החור) שיגרום לכך ששני המקוואות יחשבו כאחד, וממילא הזחילה בין אחד לשני לא יחשב כ"זוחלין".
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקווה]]
[[en:Zochlin]]