עריכת הדף "דבר מלכות שמיני" (פסקה)

== תוכן ==

בקביעות שנה זו: בשבת קוראים ב[[פרשת שמיני]] אודות השראת ה[[שכינה]] ב[[משכן]], בפעם השמינית, ערב ר"ח [[אייר]] (ר"ת אני ה' רופאך), וסיום שבוע השני של [[ספירת העומר]] (של מידות [[חסד]] ו[[גבורה]]) וצמוד ל[[ב' אייר]] - "[[לכתחילה אריבער]]".

"שמיני" זה "מספר סידורי" שהינו מציאות נפרדת משבע המספרים שקדמו לו, המורה על כח ה'בלי גבול' שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] (אלא שכדי להגיע לדרגה זו נדרשת עבודה מלמטה למעלה, במדידה והגבלת העולם בשבע דרגות עד שמגיעים לדרגה השמינית), לעומת זאת "שמונה" זה "מספר הכולל" את כל השבע שקדמו לו ביחד, המורה על הגבול והשתלשלות.

השלימות היא כאשר ישנו החיבור של שתי הדרגות (ע"י העצם שלמעלה משניהם), שגם האור שלמעלה מהשתלשלות (שמיני) יומשך בגילוי בעולם (שמונה), באופן שחודר ומפעפע בכל הפרטים (שומן, "שנה שמינה"), והעולם מצד גדרו יקלוט את הגילוי, וכוח זה יש לכאו"א מישראל ממשה רבינו, בהיותו [[ממוצע המחבר]]{{הערה|וכמודגש ב[[פרקי אבות]] ומרומז בשמו של משה, עיין בשיחה.}}.

ב[[ערב ראש חודש]] יש העלם והסתר של ה[[לבנה]] ומתוך זה נעשה מולד הלבנה, חודש חדש "ונפקדת כי יפקד מושבך". ובעבודת ה[[אדם]] - אע"פ שנמצאים בהעלם והסתר ד[[גלות]] ("יפקד מושבך") דווקא עי"ז נעשה "ונפקדת" להביא גאולה{{הערה|על דרך "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר". ושייך לספירת העומר: "[[מלכות]] שב[[גבורה]]" שמגלים את המלכות באופן של תגבורת חיות, מתוך [[צמצום]] וגבורה.}}.

לכאו"א יש האחריות להביא משיח ולא לסמוך על אחרים, ולהוסיף ב[[לימוד התורה]] מתוך מנוחת ה[[נפש]], ולהשפיע על אחרים "כפליים לתושייה" מתוך [[ציפייה לגאולה]] תיכף ומיד ממש.