עריכת הדף "דברים בטלים" (פסקה)

==בתורת החסידות==
דיבורים בטלים מגיעים מ[[יסוד הרוח]] שבנפש, ובדוגמת הרוח - אין להם ממשות ותועלת{{הערה|1=[[לקוטי אמרים פרק א']].}}, ומגיעים לאדם מצד [[פריקת עול]], ומביאים אותו ל[[מחשבות זרות]] ועד להרהורי עבירה, היות ובכח הדיבור לפעול על הנפש ולמשוך אותה לענינים שבה מדברים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/1/4/53.htm ספר המאמרים תרצ"ב מוצאי יום כיפור, עמוד נג].}}, וכן מגשמים את הנפש שלא תהיה לה שייכות לרוחניות ולא תוכל לחוש בעדינות של הענינים הרוחניים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/30/270.htm שיחת שבת פרשת ראה תשט"ו].}}.

===השפעתם על הנפש===
ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ח'|פרק ח']] אומר [[אדמו"ר הזקן]] כי איסור ביטול תורה הוא לכל מי שמסוגל לעסוק ובשעה שמסוגל לעסוק בתורה, אך איסור דברים בטלים "ודברת בם" הוא איסור מיוחד, וההנאה מאיסור דברים בטלים כרוך בחיבוט הקבר.

לא זאת בלבד, אלא שאפילו כאשר אדם מדבר דברים בטלים בהיתר, כגון [[עם הארץ]] שאינו יכול ללמוד, הדברים בטלים מטמאים את הנפש, ובפרטות – הוא מטמא את המידות מיסוד הרוח שבנפש{{הערה|מבין חמשת חלקי הנפש: נפש רוח נשמה חיה יחידה. הנפש מתגלה ופועלת בכוחות המעשה, הרוח – במידות, הנשמה – בכוחות השכל, והחיה והיחידה שייכים לכוחות המקיפים החופפים על הכוחות והגוף כולו.}} בטומאת קליפת נוגה, ועל כן לאחר שהנשמה עוזבת את הגוף, מוכרחת היא להיטהר טהרה מיוחדת מטומאתם של הדברים בטלים על ידי גלגולה ב[[כף הקלע]]{{הערה|אך מי שאצלו הדברים בטלים כרוכים גם בעבירה של איסור ביטול תורה, לא די לו בכף הקלע כדי לטהר את הנפש, וצריך הוא להזדכך בעונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה, ובנוסף נטהר הוא גם בעונש הכללי לכל ביטול מצוות עשה מחמת עצלות - גיהנם של שלג (נמצא שאדם שמבטל תורה ועוסק בדברים בטלים באיסור – נענש ב-3 עונשים).}}.

ומכיון שמהות הפעולה של דברים בטלים הוא טומאת הנפש, לכן הם כוללים גם את העיסוק בחכמות אומות העולם, אלא שבעיסוק בחכמת האומות הוא מטמא יותר את הנפש, היות שבזה נטמאים לא רק המידות וחלק הרוח שבנפש, אלא גם את כוחות השכל שלו, אלא אם כן עושה זאת לצורך פרנסה או לתועלת מסויימת וכדומה ולא לשם עיסוק והנאה מעצם החכמה שבהם בלבד{{הערה| במענה לשני בחורים ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד בקולג' (מכללה), השיב הרבי שעל הקול'ג חז"ל אומרים: ודברת בם - ולא בדברים בטלים ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד בקולג' כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם.}}.

===דיבורים בטלים של תלמידי חכמים===
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16082&hilite=5a35c6cc-7bc7-4d5d-91d2-78973e41d7f9&st=%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A8&pgnum=218 דרך מצוותיך, מצוות תגלת מצורע]. עד"ז ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/17/38b.htm פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, לדוד בשנותו, לח, ב].}} שהדיבורים בטלים מגיעים מ'מותרי המוחין', ולכן – תלמידי חכמים שמוחם מלא ושקוע בעניני קדושה, גם ה'שיחת חולין' והדברים בטלים' שלהם – צריכים לימוד, והם בחינת [[חכמה עילאה]] ממש, אך אצל שאר האנשים, אפילו שהם אנשים כשרים ויראי שמים, מותרי המוחין שלהם אינם תורה, ולכן הדברים בטלים שלהם אסורים ומטמאים את הנפש{{הערה|וייתכן שזהו הביאור גם להיתר שנוהגים ב[[חסידישע דברים בטלים]].}}.