עריכת הדף "דביקות" (פסקה)

==דביקות בשעת התפילה==
הדביקות חלה על האדם בשעת קריאת שמע, על פי הסברו של אדה"ז כי "אין מונע לנו מדביקות ה[[נפש]] ביחודו ואורו יתברך אלא הרצון, אם אין האדם רוצה כלל ח"ו לדבקה בו. אבל מיד שרוצה ומקבל וממשיך עליו אלהותו יתברך ואומר "ה' אלהינו ה' אחד", הרי ממילא נכללת נפשו ביחודו יתברך, ד"רוח אייתי רוח ואמשיך רוח", והיא בחינת [[יציאת מצרים]] ולכן תקנו פרשת [[יציאת מצרים]] בשעת קריאת שמע דווקא".{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ז]]}}.

בעוד שב[[תפילת שמונה עשרה]] הדביקות היא רק מצד ה[[תענוג]] שבנפש אלוקית, דבר החולף ונחלש עם החלשות התענוג, הרי הדביקות שבנפילת אפים הינה דביקות מוחלטת, הבאה מצד העלאת כל הכוחות ש[[נפש הבהמית|בנפש הטבעית]] עם ה[[נשמה]] האלוקית, ולכן אין ה[[גוף]] החומרי מפריע עוד לדביקות מכיון שגם הוא התעלה.

זהו הטעם שאמרו בספרי [[הקבלה]] שבשעת נפילת אפים הוא זמן עיקר בירור והעלאת הרע של [[קליפת נוגה]] שבגופו.{{הערה|1= שערי תשובה, שער התפילה. אחרי ה"א תלכו. מג"פ מז, א.}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]