עריכת הדף "
גשם
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===בארץ=== זמן שאילת טל ומטר בארץ ישראל הוא בז' מרחשון. דין זה נאמר במשנה על ידי [[רבן גמליאל]], ונפסק להלכה בגמרא על ידי [[רבי אלעזר]]{{הערה|תענית, י, א}}. אך ה[[גמרא]] מקשה שיש סתירה לדברים{{הערה|תענית, ד,ב}}: [[רבי יוחנן]] פסק שזמן השאלה מתחיל יחד עם זמן ההזכרה – מתחילים הרי להזכיר "גבורות גשמים" ב[[שמיני עצרת]], ואם כך מיד במוצאי שמיני עצרת{{הערה|ואילו בשמיני עצרת עצמו לא ניתן לשאול על הגשמים, מאחר וביו"ט לא אומרים ברכת "ברך עלינו", ולכן ההזדמנות הראשונה לשאול על הגשמים היא במוצאי יום טוב}}(שאז אומרים בתפילה "ברך עלינו", וניתן לבקש על הגשם) יש להתחיל לבקש גשם בתפילה. הגמרא מיישבת את הסתירה בשלושה אופנים: *'''א:''' אין להקשות מדברי רבי אלעזר על דברי רבי יוחנן. רבי אלעזר פסק שמתחילים בז' מרחשון, ורבי יוחנן פסק שמתחילים במוצאי יום טוב. כל אחד פסק כפי שהוא הבין, ואין להקשות מאחד על חבירו (וכלשון הגמרא: "גברא אגברא קרמית?!"). *'''ב:''' אפשרות נוספת מביאה [[הגמרא]] שניתן לומר ששני המקורות מדברים על מקומות שונים: [[ארץ ישראל]] ו[[בבל]]. בארץ ישראל אוספים את התבואה לבית כבר במהלך חודש תשרי, ולכן ניתן להתחיל ולהתפלל על הגשמים מיד במוצאי יום טוב, ועל זה דיבר בי' יוחנן. אך רבי אלעזר דיבר על בבל, בה התבואה עדיין נמצאת מחוץ לבית לאחר החגים, ולכן מתחילים להתפלל על הגשמים אך ורק ב[[ז' מרחשון]]. *'''ג:''' אין צורך לחלק בין ארץ ישראל לבבל, אלא, שני המקורות מדברים על זמנים שונים{{הערה|והגמ' מביאה הכרח לביאור זה, כי הביאור השני לא מספיק. אמנם אין בארץ ישראל פירות בשדה, אך יש שם עולי רגלים שעשויים להינזק מהגשם. ולכן הגמ', או מיישבת (לפי פשטות ההבנה) ששתי הסיבות שבגללם יש לדחות את שאלת הגשמים לז' מרחשון לא קיימות בארץ ישראל – גם אין פירות בשדה, וגם אין עולי רגלים, מאחר ומדובר אחר החורבן. ולכן יש להתחיל לבקש על הגשמים מיד במוצאי יום טוב.}} – בזמן הבית לאחר החורבן. בכל תקופה, יש לנהוג אחרת. בזמן הבית שהיו עולי הרגלים מהלכים בדרכי ארץ ישראל לאחר החגים, היו צריכים להמתין מבקשת הגשמים{{הערה|כ"ה לדעת רוב הראשונים. אך לדעת רש"י שם ד"ה "הא לן והא להו" יש להמתין גם מהזכרת גשמים עד ז' מרחשון. ודעה יחידאה היא (ועיין ב"שם הגדולים" בערך רש"י, דיון בנוגע לייחוס הפירוש על מסכת תענית אליו).}} עד שיגיע האחרון שבישראל ל[[נהר פרת]]. אך לאחר החורבן, יש להתחיל לשאול גשמים בארץ ישראל יחד עם ההזכרה, מיד במוצאי שמיני עצרת. ראשונים רבים פסקו לפי פשט הגמרא{{הערה|בתירוצה האחרון}} שכיום, לאחר חורבן הבית, יש לשאול גשמים בארץ ישראל מיד במוצאי יום טוב של שמיני עצרת. לדעה זו ישנה כמה שותפים: דעה זו מובאת ב[[ארחות חיים]]{{הערה|הלכות תפילה סימן קט. חובר ע"י הרא"ה מלוניל, מרבותינו הראשונים, מחכמי פרובנס גם הוא, כמו בעל ה"כפתור ופרח" חי בתקופת גירוש פרובנס, וגורש משם.}} בשם הגאונים ו[[הרמב"ן]], וכתובה בפירוש במאירי, ב[[ר"ן]]{{הערה|המאירי והר"ן כתבו דבריהם על סוגיית הגמרא שהובאה לעיל. ולהעיר, שאמנם הר"ן מצדד בסברא זו, אך מביא ומבאר גם את הדעה האחרת}}, בריטב"א{{הערה|בדף י,א}}, בספר ההשלמה{{הערה|ס"ג}} ובעוד מרבותינו הראשונים{{הערה|ראה שו"ת "יביע אומר" ח"ה סט"ו בגוף התשובה ובגליון, שמציין לראשונים נוספים הסבורים כך}}. להלכה נפסק לשאול גשמים בארץ ישראל רק בז' מרחשון.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף