עריכת הדף "גזירות ת"ח ות"ט" (פסקה)

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.