עריכת הדף "גד" (פסקה)

==נחלת שבט גד==
ב[[פרשת מטות]]{{הערה|במדבר לב.}} מספרת התורה כיצד שבט גד (יחד עם שבט [[ראובן]]) ביקש לשבת בעבר הירדן המזרחי. בתמורה התחייב השבט ללכת בראש העם ולעזור לשאר השבטים לכבוש את ארץ כנען. לאחר שמלאו את התנאי הזה שבו על עקבותיהם וחזרו לבתיהם אשר בעבר הירדן.

בברכת [[משה רבנו]] לשבט גד ב[[פרשת וזאת הברכה]] מתייחס לגבורתו של שבט גד שהיו יושבים בסמוך לגבול, נמשלו לאריות, והיו הרוגיהם במלחמות ניכרים, שהיו עורפים לאויב את הראש יחד עם הזרוע במכה אחת:

{{ציטוט|בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל|מקור=דברים לג, כ-כא.}}

משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה|רש"י דברים לג, כ-כא.}}.

על נחלתם של בני גד ובני ראובן נאמר "נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ"{{הערה|משלי כ, כא.}}. הם מהרו לטול חלקם בעבר הירדן, "ואחריתה לא תבורך" שגלו על ידי מלך אשור כמה שנים קודם שאר השבטים{{הערה|רש"י משלי כ, כא.}}.