עריכת הדף "אתרוג מורכב" (פסקה)

==זני אתרוגים==
בשל החשיבות בגידול האתרוג שישמר על טהרתו ללא הרכבת זן אחר, ומכיון שהרכבת האתרוג היא תופעה נפוצה לאור רגישותו של האתרוג, שהרכבתו עם זנים אחרים מסייעת לעמידותו - נשמרו בידי קהילות ישראל השונות מסורות על זנים מסויימים, המוחזקים לבלתי מורכבים{{הערה|ראה בהרחבה סקירה הלכתית והיסטורית על זני האתרוגים השונים בספר [https://beta.hebrewbooks.org/58019 טהרת האתרוגים], ברוקלין תשע"ו.}}:
===קלבריה===
{{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה]]}}
[[אתרוג קלבריה]] - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/590.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תקצ]. ראה עוד בנוגע לזיהויים המדוייק של אתרוגים אלו - קובץ "עץ חיים" (באבוב), קובץ מ, ע' תטו ואילך.}} - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' ל[[משה רבינו]] לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65, הערה 5].}}. 

כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא:
* מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מ[[בעלי התוספות]]{{הערה|שו"ת חתם סופר (אורח חיים סימן רז, הובא בספר המנהגים שם): "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3149.htm?q=%D7%97%D7%99 אגרות קודש חלק י, אגרת ג'קמט]: "ההידור בזה הוא מה שעוד מימי בעלי התוספות לקחו אתרוגים משם, וכמובא בשו"ת חת"ס".}}.
* מכיון שעל אתרוגים אלו ישנה חזקה שאינם מורכבים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3721.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יא, אגרת ג'תשכא].}}.
* מכיון שעל מקום גידולם באיטליה אמרו חז"ל "משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליא של יון"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג שם; [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3056.htm חלק י, אגרת ג'נו].
{{ש}}וראה בחלק י וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6293.htm חלק יז אגרת ו'רצג] - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.}}.

בהוראת [[הרבי]], ניטעו ב[[כפר חב"ד]] אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה{{הערה|ראה בערך [[אתרוג קלבריה]].}}. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. עם זאת, הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200870111 אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שפא].}}.

===אתרוגי ארץ ישראל===
מאז ומעולם גדלו בארץ ישראל אתרוגים ובהם השתמשו למצוה{{הערה|ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46438&st=&pgnum=367&hilite= נטעי גבריאל הלכות ד' מינים ע' שסה], שציין לדברי הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פרק מה) שזהו טעמה של מצוות ד' מינים - להודות לה' על ארבעה מינים אלו המצויים בארץ ישראל דוקא. וראה שם מקורות נוספים.}}. אמנם, עם השנים התפשטה תופעת ההרכבה בארץ ישראל{{הערה|ראה, למשל, דברי רבי [[שלמה אליעזר אלפנדרי]] בשו"ת הסבא קדישא (חלק ג סימן יב): "והנה בעת שאני מתגורר פה ירושת"ו חקרתי על זה ואמרו לי שכמעט כל אתרוגי א"י הם מורכבים".}}, והמדקדקים במצוות טרחו לחפש אתרוגים ממקומות מסויימים שהוחזקו לבלתי מורכבים. [[הרבי הריי"צ]] העיד אודות אתרוגי ארץ ישראל בשנת [[תרצ"ט]] כי {{ציטוטון|יש שם שני מקומות מוחזקים לבלתי מורכבים}}{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט.}}.

לרבותינו נשיאנו היו אתרוגים מארץ ישראל, והיו משתמשים בהם, בנוסף על האתרוג מקלבריה שעליו בירכו{{הערה|ראה בנוגע לאדמו"ר הזקן - אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"א ע' ריג. בנוגע לאדמו"ר הצמח צדק - בית רבי עה, א בהערה. יגדיל תורה (ירושלים) גליון כד ע' 36. בנוגע לאדמו"ר המהר"ש - אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' סג. בנוגע לאדמו"ר הרש"ב - ליובאוויטש וחייליה ע' 31 בהערה. בנוגע לאדמו"ר הריי"צ - אגרות קודש שלו ח"ה ע' שמז. בנוגע לאדמו"ר מלך המשיח שליט"א - מעשה מלך פרק כה סעיף כא; פרק כו סעיף לה (ואמנם שם מדובר באתרוגים מכפר חב"ד, שהם מזן קלבריה; אבל ראה השערת הרב [[יהושע מונדשיין]] באוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רפ, שגם בשנת [[תשי"א]] השתמש באתרוג מארץ ישראל - אף שטרם היו אז בארץ אתרוגים מזן קלבריה).}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] הדגיש שיהיה זה אתרוג מזן "אל-פחמער" (שגדל באום-אל-פחם){{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג ע' שג. וראה [ www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D/ בירור זני האתרוגים] באנציקלופדיה הלכתית-חקלאית, אודות זן זה וגלגוליו עד ימינו.}}. קרו פעמים ספורות שלא היו בנמצא אתרוגי קלבריה, ואז נאלצו לברך על אתרוגים מארץ ישראל{{הערה|ראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רפב.}}. מספרים שבמקרה כזה בירך הרבי הרש"ב על אתרוג מארץ ישראל ובכה{{הערה|ליובאוויטש וחייליה שם.}}.

למרות חביבותה של ארץ ישראל, העדיפו רבותינו נשיאנו את אתרוגי קלבריה על ארץ ישראל{{הערה|ראה מכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ תש"ח (אגרות קודש חלק יג ע' תעו): "במענה על כתבו אודות לעורר את אנ"ש יחיו לקנות אתרוגי אה"ק ת"ו, אם הוא מטעם חיבת אה"ק ת"ו, הנה מי לנו גדול מהוד כ"ק רבינו הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר מסר נפשו הק' ממש בשביל החזקת אה"ק ת"ו, ובכל זאת למצות אתרוג בחר באתרוגי קאלאברי באמרו, כשאמר הקב"ה למשה ולקחתם וגו' שלחו ליערי קאלאברי והביאו אתרוגים לברך עליהם, ומה נשתנה שנה זו מכל השנים".}}.
לרב [[מרדכי דובער סלונים]], שסחר באתרוגים מארץ ישראל בעידודו של הרבי הרש"ב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' נט. ובמקורות שנסמנו שם. וראה גם שם ע' קיב.}}, כתב הרבי הרש"ב:
{{ציטוט|והנה בעצם הכשרות מאתרוגי א"י, ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ומפני כ"ז לא עיינתי מעולם בהדין ולא חפשתי בספרים אודות זה.

ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ) . .

והאמת אגיד כי אף עם השגחתם, מ"מ אתרוגי קאלאברע אצלי במעלה יותר מכל האתרוגים שבעולם, אך לגבי אתרוגי קארפע בודאי טובים יותר האתרוגים שתחת השגחתם, וכנ"ל.
|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב}}

===מרוקו===
במדינת [[מרוקו]] היו מגדלים במשך דורות רבים אתרוגים באיזור תרודאנת, והוחזקו לבלתי מורכבים על ידי גדולי יהדות צפון אפריקה{{הערה|ראה שו"ת ישרי לב, ערך אתרוג. ועוד.}}. גם בין יהדות אשכנז התפשטו אתרוגי מרוקו והיו גדולים שבירכו עליהם{{הערה|ראה ביכורי יעקב תוספת ביכורים לסימן תרמח ס"ק נג. ערוך השלחן סימן תרמח סעיף כח. ועוד.}}. אך היו שפקפקו על אתרוגים אלו השונים משאר האתרוגים, בכך שאין להם גרעינים{{הערה|ראה למשל שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן רכב.}}.

הרב [[מיכאל ליפסקר]], שיצא ב[[שליחות]] הרבי למרוקו, שאל על אתרוגים אלו, והרבי השיב לו:
{{ציטוט|תוכן=
מה שכותב בענין האתרוגים שלוקחים במקומו עתה אתרוגים הגדלים שם והרב אומר שמוחזקים הם לכשרים ואינם מורכבים, וכאשר בדק אותם לא מצא בהם גרעינים, הנה אם בטוח הדבר שיש חזקת כשרות בהם הרי הם כשרים למצות הד' מינים, באשר הסימנים שנאמרו אינם מדאורייתא וגדולה כח חזקה אם רק ברור הדבר שיש בהם חזקת כשרות. וראה בקונטרס חג הסוכות אשר בידינו יש קבלה להדר אחר אתרוגי קאלאבריא דוקא ואדה"ז אמר על זה שהוא מטעם הידוע לו, אבל בכל זאת כיון שבכמה מדינות לוקחים אתרוגים אחרים ולקיחתם היא בחזקה מכמה דורות, קשה עלי הדבר להטיל ספק אצלם, אריינווארפן זיי אין א ספק. ומובן שאין זה נוגע לנו חסידי חב"ד וכל השייכים אליהם שאין לנו אלא מנהג אדמו"ר הזקן והוא לברך על אתרוגי קאלאבריא
|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/1200780021 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד אגרת תשפה]}}