עריכת הדף "ארבע יסודות" (פסקה)

== סדר היסודות ==
את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים{{הערה|מתוך הספר [[תשובת השנה]], [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]]}}, מלבד הסדר המופיע ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|תחילת התניא]] (אמר"ע)''':'''{{הערה|הסדר '''אמר"ע''' הוא בעצם הסדר '''מאר"ע''' בשינוי קל. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג']] "שיסוד ה[[אש]] הוא ב[[לב]] ומקור ה[[מים]] והליחות מה[[מוח]]". בכל מקום הסדר הוא שהמים קודמים לאש מפני ש[[מוח שליט על הלב]]. אולם, ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], [[אדמו"ר הזקן]] מסביר על יסודות הרעים של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]] (ראה בפסקה הקודמת), שעיקר משכנה בלב ומשם [[התפשטות|מתפשטת]] למוח (ראה באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק ט'|פרק ט']]), ולכן הוא מקדים את יסוד האש ליסוד המים.}}

=== ארמ"ע ===
הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר.

סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע{{הערה|[[רמב"ם]], הלכות יסודי התורה פרק ג' הלכה י'}}, כאשר האש היא הקלה ביותר והעפר הכבד ביותר. סדר זה הוא סדר היסודות מצד ה[[כלים]].

=== מאר"ע ===
סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל ה[[ספירות]]. סדר זה הוא סדר היסודות לפי ה[[אור]] וה[[חיות]] שבהם.
 
התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד [[קו הימין]] - קו החסדים. האש היא כנגד תנועת הרצוא ורצון להפרד מהפתילה. לפיכך האש היא קו הגבורות - [[קו שמאל]]. הרוח עתים עולה ועתים יורדת{{הערה|[[קהלת]] ג, כא}}, והיא כנגד [[קו האמצע]] - [[התכללות]] החסדים והגבורות. יסוד העפר הוא כנגד ספירת ה[[מלכות]] שלאחר סיום ה[[ג' קווים]].

=== ראמ"ע ===
סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל ה[[דצח"מ]] - היסודות המורכים.

האדם נקרא "'''רוח''' ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש ה'''בהמית''' נקראים אש. המים '''מצמיחים''' כל מיני תענוג{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק א']]}} (העפר הוא הדוגמה של לדבר [[דומם]]).