עריכת הדף "אליעזר דן סלונים" (פסקה)

===רציחתו בפרעות תרפ"ט===
[[קובץ:צוואה סלונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צוואתו של אליעזר דן סלונים, מוכתמת בדם בעקבות הפרעות]]
כשהחלו [[פרעות תרפ"ט|הפרעות]] על ידי ערביי האזור, היה סלונים אחד הפעילים המרכזיים לתיווך בין הגורמים השונים. הוא ניצל את קשריו עם השלטונות ועם הנכבדים הערבים ופעל להרגעת המתח. הללו הבטיחוהו שלא יאונה כל רע ליהודי העיר. בשבת [[י"ח מנחם אב]] נאספו בביתו של סלונים עשרות יהודים מתושבי העיר ומתלמידי ישיבת סלובודקא, מתוך תקווה למצוא בביתו מחסה מפני הפורעים הערבים. הם הניחו שבשל מעמדו וקשריו עם הציבור הערבי לא יעזו הפורעים לפגוע בביתו. 

באותה שבת התארחו בביתו חותנו הרב אורלנסקי, אשתו ובתם הצעירה. ימים אחדים לפני כן נערכה בתל אביב חתונת בתם רחל, גיסתו של סלונים, ושבת ה"[[שבע ברכות]]" הייתה אמורה להיערך בחברון. הרב אורלנסקי, אשתו ובתם, הגיעו לעיר כבר ביום חמישי, ובני הזוג הטרי תכננו להגיע ביום שישי, אולם בשל המתח הביטחוני ששרר בדרכים נחסמו הדרכים והם לא הגיעו לחברון. 

בשעות הבוקר המוקדמות של יום השבת עוד הספיק סלונים לעבור בבתי היהודים בעיר, למסור הודעות נחוצות ולעודד את התושבים הנפחדים, ולאחר מכן שב לביתו. הנאספים אירגנו בביתו תפילת שחרית מאולתרת.

כשנכנסו הפורעים הערבים לביתו שלף את אקדחו וירה באוויר. הערבים הצליחו להוציא את האקדח מידו, וירו בו באקדחו והוא נפצע קשה. הפורעים פתחו במסע טבח ורצחו עשרים וארבעה מתוך עשרות האנשים ששהו בבית. בין הנרצחים היו אשתו של סלונים, חנה, וילדם בן הארבע אהרון, וכמו כן נרצחו הוריה של אשתו הרב אורלנסקי ואשתו. ילדם השני של אליעזר דן וחנה סלונים, שלמה, שהיה אז תינוק בן שנה, נפצע אך שרד, והוא השריד היחידי למשפחת אליעזר דן סלונים.

חלק מן האנשים ששהו בבית סלונים נפצעו, וחלקם שכבו מתחת לגופות הנרצחים. לאחר שהפורעים סברו שהם מתים הניחו להם והסתלקו מן הבית. 

סלונים נאבק על חייו וכעבור יומיים נפטר מפצעיו. הוא הובא לקבורה בקבר אחים יחד עם שאר הרוגי הפרעות בליל [[כ' מנחם אב]] ה'[[תרפ"ט]] בבית העלמין העתיק בחברון.