עריכת הדף "איל" (פסקה)

=== בזמן הגלות ===
{{ציטוט|תוכן=קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶ[[הר|הָרִים]] מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָ[[איל|אַיָּלִים]] הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.|מקור=[[שיר השירים]] ב, ח-ט}}
[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] בזמן ה[[גלות]] נמשל ל[[איל]], כי בזמן הגלות ה[[שכינה]] גם ב[[גלות השכינה|גלות]]. והדמיון לאיל הוא, כי בכדי שהשכינה תוכל לרדת כל כך נמוך ולתת חיות על ידי ה[[שבעים שרים|ע' שרים]], זה בלתי אפשרי בסדר הרגיל, רק על ידי [[קפיצה ודילוג]], שלא לפי סדר הרגיל.

ולמרות שהשכינה ירד כל כך נמוך, הקב"ה ביחד עם [[עם ישראל]] גם בזמן הגלות, מצד האהבה הגדולה שיש להקב"ה לעמו, שמשולים ל[[כלה]], ואפילו כשנמצאת במקום שיש שם ריח רע, הרי מצד האהבה זה כמו ריח טוב עבור ה[[חתן]] - הקב"ה.

אך בני ישראל צריכים לפעול את המשכה זו על ידי [[אתערותא דלתתא]] שלהם, שזה על ידי התעוררות האהבה והצמאון להקב"ה, מחמת שהם כל כך רחוקים, ופועלים שהקב"ה יהיה ([[חתן]] מלשון "חות דרגא") בגלות השכינה.

עם ישראל - [[כנסת ישראל]] - הם כמו האילה (לשון נקבה, ה[[כלה]]), ולאילה רחמה צר, זה מורה שעל ידי ה[[תשובה]] "מן המיצר קראתי י-ה" זה פועל שיהיה "ענני במרחב י-ה", האהבה מהקב"ה לבני ישראל, שכמו האהבה של האיל להאילה היא תמיד בהתחדשות כשעה ראשונה, כמו כן על ידי התשובה הרי במקום ש[[בעלי תשובה]] עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, שזהו החבביות של בעלה - הקב"ה - לישראל עוד יותר מלה[[צדיקים]].