עריכת הדף "אהל רח"ל" (פסקה)

=== חלק א' ===
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}}

בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}}

חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}}