עריכת הדף "אגרת הקודש" (פסקה)

==תוכן האגרות==
*'''[[אגרת הקודש - סימן א'|סימן א' - פותחין בברכה]]''' - לימוד תורת הנגלה הוא עניין 'סגולי' הנותן את הכח לכל עבודת ה', ועיקר עבודת השם הפנימית הוא בתפילת שחרית, ולכן צריך להתפלל במתינות (נכתבה בשלושה חלקים בהפרשי זמן).
*'''[[אגרת הקודש - סימן ב'|סימן ב' - קטונתי מכל החסדים]]''' - נכתבה לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|שחרורו של אדמו"ר הזקן מהמאסר]], כשהוא מודה לקב"ה בביטול על חסדיו, ומבקש מהחסידים לנהוג עם [[המתנגדים]] בשפלות.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ג'|סימן ג' - וילבש צדקה כשריון]]''' - הצדקה גדולה מכל המצוות כיון שפועלת גם בעולם הזה, והשפע הגשמי לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ד'|סימן ד' - אין ישראל נגאלין אלא בצדקה]]''' - הצדקה מועילה גם לפדיית הנפש מהגלות הרוחנית.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ה'|סימן נ' - ויעש דוד שם]]''' - צדקה איננה עניין פרטי המשפיע על האדם בלבד, אלא בה תלוי קיום העולם הגשמי.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ו'|סימן ו' - זורע צדקה שכר אמת - תתן אמת ליעקב]]''' - צדקה לא רק מגלה את פנימיות הלב אלא מסוגלת להביא לאהבה בתענוגים.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ז'|סימן ז' - אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו]]''' - בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ח'|סימן ח' - זורע צדקות מצמיח ישועות]]''' - משמעות ה'צמיחה' שעל ידי 'זריעת' הצדקה והיחס בין הזרע והצמיחה העולה ממנו, במשל ובנמשל (שרק '''מעורר'' את כח הצומח הנמצא '''כבר'' בארץ).
*'''[[אגרת הקודש - סימן ט'|סימן ט' - אהובי אחיי]]''' - על ידי הצדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה" אלא כל היום כולו.
*'''[[אגרת הקודש - סימן י'|סימן י' - חסדי ה' כי לא תמנו]]''' - מעלת הצדקה בנוגע לחוטאים, שמסייעת לתשובה, ועבור זה נצרכת ווקא נתינת צדקה בלי הגבלה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן י"א|סימן י"א - להשכילך בינה]]''' - תביעה שהאדם לא יהיה מונח בגשמיות, ועד שאפילו חסרון דברים המוכרחים (בנים בריאות ופרנסה) לא יהיה נוגע לו כלל.
*'''[[אגרת הקודש - סימן י"ב|סימן י"ב - והיה מעשה הצדקה שלום]]''' - ביאור ההבדל בין מעשה הצדקה לבין עבודתה, שצדקה מועילה גם לעבודת הבירורים.
*'''[[אגרת הקודש - סימן י"ג|סימן י"ג - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך]]''' - מבאר מדוע גם מי שכל הסיבות לעיל לא שייכות אצלו, הנה מצד החסד הבלתי מוגבל הצפון גם אצל "יראיך" - גם הוא צריך לתת צדקה בהרחבה (השלמת האגרת נדפסה באגרות קודש אדמו"ר הזקן).
*'''[[אגרת הקודש - סימן י"ד|סימן י"ד - לעורר את האהבה הישנה]]''' - ההכרח להוסיף בנתינת הצדקה מזמן לזמן.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ט"ו|סימן ט"ו - להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם]]''' - ידיעת עניין ה[[ספירות]] היא מצווה רמה ונשאה המביאה ללב שלם, והוא היסוד לקיום אמיתי ופנימי של כל תרי"ג המצוות.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ט"ז|סימן ט"ז - אהובי אחיי ורעיי אשר כנפשי]]''' - החובה גם על מי שכבר נתן צדקה כדרוש, להוסיף בנתינה כאשר חבריו נמנים לתת צדקה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן י"ז|סימן י"ז - רחבה מצוותך מאד]]''' - המשכת הגילוי ד[[סובב כל עלמין]] על ידי הצדקה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן י"ח|סימן י"ח - מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים]]''' - ביאור הגילויים שבתחיית המתים, [[אהבה בתענוגים]] ו[[אהבה המסותרת]].
*'''[[אגרת הקודש - סימן י"ט|סימן י"ט - עוטה אור כשלמה {{*}} האותיות הנגלות לנו]]''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה" והיא הכלי המחבר את המעלה עם המטה (האגרת הנוספת שצורפה לסימן זה, 'האותיות הנגלות לנו', מבארת כיצד מתבטא עניין זה בנפש האדם באותיות המחשבה ואותיות הדיבור).
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ'|סימן כ' - איהו וחיוהי]]''' - גם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (אגרת זו כתב אדמו"ר הזקן בימים שלפני הסתלקותו, והיא פתחה אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות).
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"א|סימן כ"א - כמשפט לאוהבי שמו]]''' - נתינת הצדקה בזריזות, וחלוקת הנתינה לנתינות מעטות רבות.
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ב|סימן כ"ב - מאהבה מסותרת תוכחה מגולה {{*}} מגודל טרדותי]]''' - איסור לשאול ולבקש מהרבי על גשמיות, והיסודות להצלחה בעבודת השם באמצעות רצון חזק ותקיף, ואהבת ישראל.
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ג|סימן כ"ג - בגזירת עירין]]''' - החיוב, הזכות והמעלה של לימוד ברבים, ומצד שני את גודל חומרתם של דברים בטלים לפני התפילה או אחריה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ד|סימן כ"ד - אהובי אחיי]]''' - חומרת המדבר במהלך התפילה, שהוא כעובד עבודה זרה ומגלה קלונו של המלך, וצריך לשבת על הארץ ולבקש מחילה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סימן כ"ה - להבין אמרי בינה]]''' - אגרת המוכיחה למתנגדים בעיר [[וילנא]] את טעויותיהם בהבנת דברי [[הבעל שם טוב]] בנוגע להשראת השכינה גם בקליפות וענין ההשגחה פרטית, וביאור כיצד הם מיוסדים ומבוססים על דברי האריז"ל ודברי חז"ל, והחולק על הבעל שם טוב, ככופר בתורה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ו|סימן כ"ו - והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע]]''' - ביאור תכלית עבודת הבירורים להעלות את הניצוצות שנעלמו בקליפות.
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ז|סימן כ"ז - אהובי אחיי {{*}} צדיקא דאתפטר]]''' - חיי הצדיק אינם בשריים אלא רוחניים, ולכן אין הסתלקותו מפרידה אותו ממקושריו, ואדרבה: אחר הסתלקותו יכולים תלמידו להתקרב אליו יותר.
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ח|סימן כ"ח - למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה]]''' - אגרת נחמה שכתב אדמו"ר הזקן למחותנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב לנחמו על פטירת בנו, הצדיק רבי מאיר מפיקוב.
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ט|סימן כ"ט - אשת חיל עטרת בעלה]]''' - ביאור מעלת התורה שבעל פה שהיא למעלה מתורה שבכתב וכן למעלה ממצוות מעשיות, ועד שחז"ל קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה! 
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל'|סימן ל' - כל הרגיל לבוא לבית הכנסת]]''' - נתינת הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל"א|סימן ל"א - נודע בשערים בעלה]]''' - מעלת אהבת ישראל ודיבור חברים, כמו שקלקול בזרימת הדם בגוף פועל חולי בגוף כולו. שנאת חינם גורמת לגלות השכינה, ובאהבת ישראל תלויה הגאולה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל"ב|סימן ל"ב - ברך ה' חילם]]''' - מעלת הצדקה והחסד שעושים ישראל בזמן הגלות.